מבחר חדש וממצה משירי לאה גולדברג. הספר מאפשר לקוראות ולקוראים להתוודע לראשונה אל יצירתה של המשוררת או להיפגש מחדש עם שיאיה.

´יבוא גדי זהב´ הוא אוצר בלום של שירי-ערש. לראשונה רואה אור בעברית אנתולוגיה שמשתרעת משוּמר הקדומה עוברת דרך זמן העברית, הערבית, היידיש והאמהרית ומגיעה עד לשיר-הערש הישראלי בן המאה ה-21. שירי השכבה מלאי רוך וקסם, חלקם ידוע ומולחן, חלקם אינו מוכר לקורא המצוי, מדחיקים חרדות, כעס וסיפורי אימה. לעיתים פורצים אל המרחב הלילי ומשם מתהפכים לשירי מחאה ומרי.

אסופת שירים שכתבה ורדה שאול בארבעים השנים האחרונות. כתיבתה העזה והמושכת, מעלה רגעי חיים ומבעי רגש.

פנטי הולפה הוא אחד מגדולי המשוררים הפינים במאות העשרים והעשרים ואחת, שיריו תורגמו לשפות רבות וזכו לתהודה הן במולדתו והן מחוץ לגבולותיה.

יללה היא מאותן יצירות נדירות המביעות באופן המיטבי, את נהמת לבו של דור שלם.

אישה אינה נולדת אישה, אלא נעשית אישה. שום גורל ביולוגי, נפשי או כלכלי אינו חורץ את דמותה של הנקבה האנושית בחברה;

בכרך זה  בא לסיומו מפעל הכינוס השלם של “הטור השביעי“ במתכונתו הכרונולוגית והמוערת. אלא שכרך זה שונה מבחינה ספרותית מחמשת הכרכים שקדמו לו: בעוד שעד יוני 1959 נכתב הטור השביעי לרוב כטור שירי, הרי שממועד זה נכתב הטור בפרוזה.

שני נושאים מרכזיים עמדו במרכז הטור השביעי בשש שנותיו האחרונות: פרשת היחסים עם גרמניה ופרשת לבון וגרורותיה עד לפילוג מפא“י.
את עמדתו העקרונית בסוגיה הראשונה קבע נתן אלתרמן כבר עם חתימת הסכם השילומים ב- ,1952כשתמך בהסכם, אך התנגד נמרצות לכל נורמליזציה
של היחסים עם גרמניה, תרבותה ושפתה. להתנגדות עקרונית זו נתן ביטוי
בהיר ונוקב ברבים מטורי הכרך.

בסוגיה השנייה, פרשת לבון וספיחיה, תמך אלתרמן ברציפות בעמדתו העקרונית והנחרצת של בן גוריון בדבר החובה להקים וועדת חקירה משפטית שתבדוק מי אחראי לפרשה, עמדה שהובילה בסופו של דבר לפילוג מפא“י, ובדיעבד גם לקרע בין אלתרמן לביתו העיתונאי “דבר,“ שגרר אחריו, כנראה, גם את קיצו של “הטור השביעי“ בסוף אוקטובר .