״האמת היא ארץ שאין שבילים אליה, לפיכך שום סמכות רוחנית, פסיכולוגית או פוליטית אינה מובילה לאמת, וכך גם לא דעות ואמונות. ניתוחים אינטלקטואליים ושיטות פסיכולוגיות לא יקנו שלווה ושחרור מקונפליקטים פנימיים. רק בעזרת התבוננות פנימית משוחררת מזיכרונות העבר ושאיפות העתיד, התבוננות חופשית מדעות קדומות, השוואות ושפיטה — אפשר שיחווה אדם אותה חירות פנימית נטולת מאבקים.

ז׳ידו קרישנמורטי (1895-1986) נולד בהודו, ובנעוריו אומץ על־ידי ראשי התנועה התיאוסופית העולמית, שגילו בנער כוחות רוחניים מיוחדים, ואף ראו בו כעין ״משיח״. התנועה התיאוסופית, המבקשת להפיץ תורה של אחוות עמים ואהבת אדם, הועידה את הנער, קרישנמורטי, לעמוד בראשה. במשך 15 שנים למד, לימד ופעל קרישנמורטי במסגרת התנועה, עד שפנה בגיל שלושים לדרך עצמאית, מכריז כי אין דרך סלולה אחת לאמת וכי על כל אדם לחפש בעצמו את משמעות חייו ואת דרכו.

במשך עשרות שנים פרסם קרישנמורטי עשרות ספרים, הרצה וקיים שיחות עם תלמידים והוגי־דעות. כיום קיימים עשרות בתי־ספר ואגודות הממשיכות את דרכו — מסע להיכרות עצמית ולהבנה, מתוך חירות מוחלטת, חופשיה ממשפטים קדומים.

״מבחר כתבים״ מביא כשבעים פרקים מתוך תריסר מספרי קרישנמורטי, המשקפים את הגותו והתבוננותו הרוחנית של אחד מגדולי הוגי הדעות והמחנכים של המאה העשרים.

״סיפור האנושות הוא תנועה ללא סוף…״

״רק כיחידים יכולים אנו לחולל משהו. מאז ומעולם היה זה תמיד היחיד שהשפיע באמת על החברה, וחולל שינויים גדולים בחשיבה ובפעולה. על האדם לחרוג מהתבנית החברתית…״

״להקשיב לו, לקרוא את כתביו, כל זה כמו להתעורר בבוקר ולחוש רעננות מדהימה, חדשה, נושבת…״

הספר כאשר הגוף מדבר מציג זווית ראייה אחרת לחיים, ולפיה האדם אמור ליטול אחריות לחייו ולגלות תובנות לצורך ריפוי עצמי.

לקראת לידה והורות

כיצד נוכל ליצור את המציאות שאנו חולמים עליה. מה הם החסמים האמיתיים שיש בתוכנו שגורמים לנו להיתקע בעבר ולשחזר אותו שוב ושוב. המוח מתעתע...המחשבות...הפחדים...כיצד נוכל להתגבר עליהם, לפסוע לעבר צמיחה והתחזקות. להצליח לגעת באושר הפנימי שלנו, להתעורר ולהתחיל לחיות.

"האנושות החדשה" הדהדה בכל תאי הווייתנו והכהן הגדול אדמה, הראה לנו אותם, את הדיברות אשר נתנו במעמד הר סיני, דיברות חדשות, הנושאות בתוכן את צפני האור של בריאת האנושות החדשה.

"ערך אישה" הוא סיפור עתיר השראה, המבוסס על חייו האמיתיים של המחבר בעקבות הנס שאירע לו וההתפכחות הכואבת שבאה בעקבותיו.