´לבי פוסע לאחור´ הוא ספר שיריה השני של מלכה שקד.בנימה לירית גלויה או סמויה מעלה הכותבת רגעי חיים המשקפים את יחסה אל עולמה האישי ואל העולם הקרוב עליה,שנרקם לאריג שתי וערב של מצוקה,אהבה,התמודדות עם חולי ומוות,והכרה בחלופיות שבחיים עצמם. ללא ויתור על המבע הלירי מתבוננת הכותבת בדברים ובמשמעותם מתוך פרספקטיבה מפוכחת והגותית,הימנעות מעודפות סנטימנטאלית ושאיבה מלשון המקורות: "חייתי עם מתי החיים\בחלקתם מלאה נפשי\שמחה שאין כמותה\והיא שעמדה לי".יש שמבטה מופנה אל מצבה האישי וקשריה המורכבים עם ביתה ונוף מולדתה,יש שהוא מתבונן במצבן של דמויות ספרותיות או במצב האדם באשר הוא,ויש שהוא מתמקד בעצם תהליך כתיבת השירה:"לכתב או לחתם\לדמם או לדמום".