במוצאי שבת השמיע אלן בטייפ שלו "מזמורים" של רובים ושושנים והחל מכרכר ממיטה למיטה. הוא היה קושר לראשו סרט שחור, מוריד את החולצה ומנגן על סרגל ה-T משיעורי השרטוט. רק דבר אחד היה חסר: קעקועים בכל הגוף. להשלמת התמונה הוא ביקש ממני לצייר לו על כל הגוף ורדים ודברים צנועים פחות. לפתע נשמעה דפיקה חזקה על הדלת. העט נפל לי מהיד, ואלן נפל מהמיטה ולבש במהירות חולצה. בפתח עמד המדריך ה"הומו". אלן החוויר כסיד. למרות החולצה הבחין המדריך שמשהו מצויר על אלן וביקש ממנו להוריד את החולצה. אלן נלחץ מאוד. היו לו שתי סיבות טובות. אינספור חוויות בלתי נשכחות מפנימיית בנים מתוארות דרך עיניו של נער מתבגר בעל כריזמה ודמיון מפותח, החולק עמנו את מחשבותיו, את רגשותיו, ואת קשריו המורכבים עם התלמידים ועם המורים. "בנים בלי בנות" הוא ספרו השני של הסופר ישראל טליקאר