הקריאה בספר שיריה של נעמה "באתי" היא הזמנה למסע של גילוי: גילוי היכולות הטמונות במשוררת, כמו גם בכל אדם שההתפתחות התמידית היא חלק בלתי נפרד מחייו, גילוי הייעוד האישי והשותפות האנושית-האוניברסלית, גילוי הממד הרוחני המאחד בין תופעות הקיום וגילוי הפוטנציאל של השתחררות התודעה מכבליה ויציאתה אל מרחבים חדשים. מסע זה הוא הליכה במשעול, במעלה ההר, המייצג את אתגרי החיים, בו לומדת המשוררת לוותר על השיפוטיות, להתעורר אל מקצבי הלב, להיפתח לאפשרויות, למצוא דרכים חדשות של ריפוי ואף "לסמוך מעבר להיגיון". זהו מסע הנשמה בנתיב העבודה הרוחנית בו נרכשות תובנות חדשות, מתעוררת השראה ומתרחש שינוי, שכן השינוי הוא "הוויית הנשמה". הספר מחולק לשבעה שערים המשקפים תחנות שונות במסע זה. במרכזו עומדת התפישה, כי הכול ביקום אינסופי, חסר גבולות ובלתי ניתן להפרדה. מתפישה זו נובעת גם הבחירה הגרפית של המשוררת שלא להשתמש באותיות סופיות או בסימני פיסוק. "באתי" הוא ספר שירה אמיץ ומקורי, שחוויית הקריאה בו מעניקה לקורא מסע מרתק משלו.