צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
תקציר
רותי דייכס - המורה הראשונה למשחק קולנועי בישראל
למי מיועד הספר?
´משחק מול מצלמה´ מיועד לכל מי שהופיע, יופיע או רוצה להופיע בטלוויזיה ולכל אלה שמתעניינים בעשייה הטלוויזיונית וקולנועית: שחקנים, במאים, צלמים, עורכים, תסריטאים, מלהקים, מפיקים, אנשי תקשורת, מורים, מגישי חדשות, מרואיינים בתוכניות טלוויזיה, פוליטיקאים, דיפלומטים ועוד.
מה אומרים על הספר בעיתונות?
"כמו תמיד דייכס 10.. "
(עיתון תל אביב)
"הספר הוא גלגל הצלה איכותי וקל לשימוש. שחקנים ובמאים מקצועיים יוכלו בוודאי למצוא בו שימוש ותועלת, בעוד שהחולמים חסרי הניסיון יוכלו להיעזר בו, ותוך כדי להבין כי משחק הוא מקצוע קשה וכי כדי להיות טוב באמת לא די להיות דוגמנית או שחקן כדורגל".
(מיכל אהרוני, ´הארץ´- מדור ספרים)
מה אומרים על רותי דייכס בתעשייה?
"רותי דייכס נתנה לי את הבסיס לכל מה שאני יודע על שחקנים ועבודה איתם. לפני כל סרט אני מוצא את עצמי חוזר אלייה ואל ספרה כדי להזיכר בכל הדברים שאסור לשכוח."
איתן פוקס, במאי (´פלורנטין´, ´יוסי וג´אגר´, ´ללכת על המים´)
"רותי היא המורה שתרמה לי הכי הרבה ותמיד עזרה לי כחברה, בחינם, מתוך עניין אמנותי ואהבה טהורה."
דוד אופק, במאי (´בת-ים ניו-יורק´, ´המנגליסטים´, ´ההרוג ה-17´)
"כל מה שאני יודע על קולנוע למדתי מרותי דייכס ואני ממליץ וכל אחד לקרוא את ספרה."
דרור שאול, במאי (´מבצע סבתא´, ´סימה וקנין מכשפה´, ´אדמה משוגעת´)
"אין בישראל אף מורה למשחק מול מצלמה מהליגה של רותי. היא דרגה בפני עצמה ומקור עצום של השראה. מסוג המורים שעליהם אומרים: ´מורה טוב הוא מורה לחיים".
דורון צברי, במאי (´מחוברות´, ´בית שאן: סרט מלחמה´, ´דרומה´)
"רותי שינתה את חיי. היא הייתה הראשונה שהאמינה בי והיא נתנה לי כלים שמלווים אותי תמיד - להקשיב לפרטנר ולדעת למה אני עושה כל דבר בסצנה."
אנחל בונני, שחקן (´חשופים´, ´מסכים´, ´האלופה 2´)
"רותי לימדה אותי לחבב את המצלמה ודרכה גם קצת את עצמי. לא הייתי עומדת במשימה הזאת אלמלא היתה לי הזכות לתת לרותי דייכס יד לעבור את המשוכה הזו הכל-כך נדרשת במאה העשרים ואחת."
אורנה בן דור (´אמא,תגידי´, ´בגלל המלחמה ההיא´, ´אשם במותו´) תגובות קוראים
לחץ לסגירה
![]() ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
ארבע-מאות המלקות וסרטים אחריםזליכה פורשׂ לפני הקורא פנורמה רחבה של סרטים ויוצרים שונים, רובם מהפנתיאון העולמי של הקולנוע.
קולנוע ישראלי חדשמאז תחילת שנות ה-2000, עם היכנסו לתוקף של "חוק הקולנוע"(2001) תפס הקולנוע הישראלי מקום מרכזי בתרבות הישראלית, וגם על מפת הקולנוע העולמי. שורה של במאיות ובמאים צעירים, רובם בוגרי בתי הספר לקולנוע בארץ, פרצו לקדמת הבמה עם סרטים רעננים, לעתים חדשניים מבחינה צורנית, שכמה מהם התאפיינו במידה של חתרנות פוליטית. קולנוע זה הפך במהרה למראה ביקורתית של החברה הישראלית: בהפנותו מבט מורכב, לעתים נועז, אל שסעיה ופצעיה של המדינה, הוא מציע אלטרנטיבה לטיפול הנדוש, הקונפורמסטי לעתים, של אמצעי התקשורת הדומיננטיים בשאלות חברתיות ופוליטיות.
כל הר וגבע-הסיפור מאחורי ´צליכל הר וגבע-זיכרונות לפני ואחרי צלילי המוזיקה, מובא כאן מפי אגתה, הבת הבכורה למשפחת פון טראפ.
טראומת הכובש, הקולנוע, האינתיפאדה121 שנה לאחר שפרויד תיאר לראשונה את טראומת הקורבן, הספר טראומת הכובש, הקולנוע, האינתיפאדה מציג פרדיגמה תיאורטית חדשה לדיון במלחמות בעידן הנוכחי – טראומת הכובש. האבחנה בין טראומת הקורבן, שהיא טראומה פסיכולוגית, לבין טראומת הכובש, שהיא טראומה אתית, מוליכה לניתוח מקיף של גל הסרטים החדש שהולידה האינתיפאדה השנייה.
הקולנוע התיעודי הישראלי שנוצר בתקופה זו הוא קולנוע נועז, חתרני, שתובע מקהלו לשבור את קשר השתיקה וההכחשה של עוולות הכיבוש. קולנוע זה ייחודי בכך שהוא שופך אור לא רק על הטרגדיה של הפלסטינאים תחת הכיבוש אלא גם על זו של החיילים והחיילות הישראלים הנוטלים חלק בעימות שבו הפרת זכויות אדם של אוכלוסייה אזרחית גורמת להם ל"הלם קרב מוסרי", לטראומה אתית, ללא מרפא. רעיה מורג מראה כיצד תיאור טראומת הכובש כטראומה אתית משמעו תביעה לאחריות ולהכרה בעוול שנעשה לאחר הפלסטיני – תביעה המופנית הן אל החיילים והן אל החברה ששלחה אותם בשמה לפעולות שיטור בשטחים. בתביעתו לכינון הכרה זו, הקולנוע התיעודי מפרק את עמדת הקורבנות השכיחה בשיח הציבורי הישראלי הפוסט-שואתי, תוך כדי כך שהוא משרטט את המעבר מעידן העד הפוסט-טראומטי לעידן הכובש-מעוול הפוסט-טראומטי. היצירות התיעודיות מראות לנו שעלינו להתגבר על עמדת הקורבנות ולהכיר בעצמנו כמעוולים כדי שנוכל לממש את המחויבות המוסרית העמוקה שלנו ביחס לאחר האתני כמו גם ביחס לעצמנו. וודי אלן במיקוד פוסטמודרניסטיהאתוס הפוסטמודרניסטי והאסתטיקה הקולנועית המממשת אותו באים לידי ביטוי מובהק ביקום הקולנועי של וודי אלן. מתגלות בו דקונסטרוקציה של ערכי יסוד בתרבות המערב, דקונסטרוקציה של מבני-על מלאכותיים, שהתרבות נלכדה בהם, דקונסטרוקציה של המצפון האנושי ודקונסטרוקציה של היחיד כמעוז האתוס ההומניסטי
הגנגסטר הפוסטמודרני |