הן יפות כל-כך. כל אחת ואחת מהן משכה בצורה אחרת את לורנס בריוומן, גיבור ספרו של לאונרד כהן, וגופן חי בזיכרונו לעד. ליסה, הילדה בשמלה הצהובה; ברטה החלילנית, שרועה בשלג אחרי שנפלה מעץ התפוחים; תמרה, על ירכיה הגדולות והנדיבות; הת´ר הישנה והצייתנית, מאפין, נורמה, פטרישיה, אן, ושל האריסטוקרטית: שיערה השחור, אהבתה המושלמת. המשחק האהוב, הרומן הראשון של לאונרד כהן, שראה אור ב-1963, הוא סיפור התבגרות עתיר סממנים אוטוביוגרפיים. לורנס בריוומן הוא משורר יהודי-קנדי צעיר עם גיטרה, הטרוד בפיענוח הנשים שסביבו וכיבושן, ובניסיונות בלתי נלאים להבין את העולם ולתפוס בו את מקומו. משחקי הילדות, פנטזיות של מלחמה ומין, מפנים את מקומם למסע בלתי פוסק בחיפוש אחר השיר הנכון, החברות האמיתית והאהבה הגדולה - מסע רצוף בגידות, תהיות, חרטות ותקווה. אוהביו של לאונרד כהן, המשורר והזמר הגדול, ישמחו לגלות בספר הנוגע ללב הזה, שהוכתר כאחד מעשרת הרומנים הקנדיים הגדולים של המאה העשרים, את הזרעים הראשונים ליצירתו המאוחרת.