קהילת המודיעין של ישראל משולה לתמנון שזרועותיו פועלות בחסות החשכה. תנועותיו אמנם נסתרות מן העין, אך ברור לכול שהן רוחשות כל העת. מה שלא ברור הוא היכן עובר הגבול בין אמת לבין מיתוס, והאם כל מה שנחשב דמיוני הוא אכן כזה, או שמא פריצת אופק המחשבה היא בדיוק אומנותם של אנשי המודיעין, אמני הלוחמה הפסיכולוגית (ל"פ).

הספר שומרי הסף מאגד את הראיונות המקוריים שהיו הבסיס לסרט ולסדרת הטלוויזיה בני אותו שם.

המלחמה המודרנית היא תוצר של שלוש תמורות: אדמיניסטרטיבית, טכנית ואידיאולוגית. התפתחות המלחמה בתקופה המודרנית בתוך מסגרת תרבותית רחבה.

הספר עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית לקראת מלחמת  "שלום הגליל" ובמהלכה. 

המאבק על הפצצה מציג לראשונה, כמה פרשיות שלא נידונו עד היום, ביניהן: המימון הגרמני של הכור בדימונה, דרכי הגיוס של הכסף לפרויקט ו"החברה לענייני מדע"

מביא את סיפורה המיוחד של "איתן" - יחידה שאין דומה לה בצבאות העולם: היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל.

כבר‭ ‬יותר‭ ‬משני‭ ‬עשורים‭ ‬מתנהל‭ ‬בצה‭"‬ל‭ ‬דיון‭ ‬בנושא‭ ‬היכולת‭ ‬לנצח‭ ‬מלחמות‭ ‬באמצעות‭ ‬הפעלת‭ ‬כוח‭ ‬אש‭ ‬בלבד‭. ‬הדיון‭ ‬שהחל‭ ‬לאחר‭ ‬מלחמת‭ ‬המפרץ‭ ‬ב‭-‬1991‭, ‬התעצם‭ ‬בעקבות‭ ‬מבצעים‭ ‬של‭ ‬צה‭"‬ל‭ ‬שהיו‭ ‬מבוססים‭ ‬על‭ ‬אש‭ ‬בשנות‭ ‬ה‭-‬90‭ ‬ומבצעי‭ ‬כוחות‭ ‬נאט‭"‬ו‭ ‬בקוסובו‭ ‬ב‭-‬1999‭ ‬ונמשך‭ ‬בפועל‭ ‬עד‭ ‬היום‭. ‬בספר‭ ‬להפציץ‭ ‬כדי‭ ‬לנצח‭ ‬נבחנים‭ ‬רעיונות‭ ‬אסטרטגיים‭ ‬כמו‭ ‬השמדת‭ ‬תשתיות‭ ‬אזרחיות‭ ‬ושלילת‭ ‬יכולת‭ ‬צבאית‭ ‬מנגד‭, ‬שקרצו‭ ‬לקברניטים‭ ‬רבים‭ ‬כקיצור‭ ‬דרך‭ ‬לניצחון‭. ‬המחבר‭ ‬שב‭ ‬ומראה‭ ‬באמצעות‭ ‬בחינה‭ ‬מדוקדקת‭ ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬הקשר‭ ‬בין‭ ‬מהלך‭ ‬צבאי‭ ‬לבין‭ ‬תוצאה‭ ‬אסטרטגית‭ ‬אינו‭ ‬מובן‭ ‬מאליו‭. ‬הן‭ ‬בשל‭ ‬המסד‭ ‬המקצועי‭ ‬המצוין‭ ‬שהוא‭ ‬נותן‭ ‬לדיון‭ ‬על‭ ‬הפעלת‭ ‬אש‭ ‬ככלי‭ ‬להשגת‭ ‬מטרות‭ ‬אסטרטגיות‭ ‬והן‭ ‬בשל‭ ‬הלקחים‭ ‬המתודולוגיים‭ ‬הטמונים‭ ‬בו‭, ‬מהווה‭ ‬הספר‭ ‬פרק‭ ‬לימוד‭ ‬חיוני‭ ‬לקצונת‭ ‬צה‭"‬ל‭ ‬בסדיר‭ ‬ובמילואים‭ ‬כמו‭ ‬גם‭ ‬לעוסקים‭ ‬בביטחון‭ ‬ישראל‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬היבטיו‭.   ‬

"אני כבר חזרתי בשלום ממסע אל ארץ מסוכנת. כעת, אני רוצה לקחת אתכם לשם.
את הספר הזה אני מבקש שתקראו לאט, גם אם הוא לא כל כך ארוך. אל תמהרו.
קחו לכם את הזמן, מזגו כוסית משקה, היכנסו לחדר ושבו לקרוא."

113 טנקים יצאו בשעות הלילה המאוחרות של 6 באוקטובר, 1973, לעבר תעלת סואץ ודהרו מאות קילומטרים על שרשרות כדי לבלום את המצרים שהחלו לחצות את מכשול המים.

האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987 והגיעה לסיומה עם תחילתו של תהליך אוסלו בספטמבר 1993, שינתה באופן דרמטי ובמידה רבה גם בלתי צפוי, את מעמדה של רצועת עזה מבחינתה של ישראל. בחלוף הזמן, ובמבט לאחור, התברר כי אותה התקוממות עממית הייתה לפרק חשוב ובעל משמעות חריגה בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. היא גם הפכה לצומת מרכזי בעל השפעה מכרעת על עיצוב מערך הכוחות בזירה הפלסטינית.