"הַלְוַאי שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה יֵלֵךְ מִכָּאן כְּבָר," אָמְרָה סוֹפִי לְאִמָּא שֶׁלָּהּ. סוֹפִי לֹא יְכוֹלָה לִסְבֹּל אֶת אָחִיהָ הַקָּטָן,וְכָךְ, כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלה מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנָּה לָשִׂים עָלָיו עַיִן לְרֶגַע, סוֹפִי שְׂמֵחָה מְאֹד לַעֲשׂוֹת זֹאת: הִיא מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַתִּינוֹק הַזֶּה כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל אֶל הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה וְיוֹצֵא הַחוּצָה – לְתָמִיד, כָּךְ סוֹפִי מְקַוָּה. הַתִּינוֹק הַזֶּה הוּא סִפּוּר מְעַנֵּג וְרַב-דִּמְיוֹן, הָעוֹסֵק בְּדֶרֶךְ רַעֲנַנָּה וּמְשַׁעֲשַׁעַת בְּנוֹשְׂאִים קְלָסִיִּים שֶׁמֻּכָּרִים לְכָל יֶלֶד וּלְכָל הוֹרֶה: הַיְּחָסִים הַמֻּרְכָּבִים בֵּין אַחִים קְטַנִּים, וְהַצֹּרֶךְ שֶׁל כָּל יֶלֶד בְּמָקוֹם מְיֻחָד מִשֶּׁלּוֹ בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה. אֶת הַסִּפּוּר מְלַוִּים וּמַעֲשִׁירִים הָאִיּוּרִים הַשְּׁנוּנִים וּמְלֵאֵי הַחֵן שֶׁל דָּנִיאֵלָה בֵּיְגֶל. אָמַנְדָה בֶּנְגֵ´מִין נוֹלְדָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, לָמְדָה וּפִרְסְמָה סֵפֶר יְלָדִים רִאשׁוֹן בִּנְיוּ יוֹרְק, וּלְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים בְּלוֹנְדוֹן עָבְרָה לְיִשְׂרָאֵל. דָּנִיאֵלָה בֵּיְגֶל לָמְדָה תִּקְשֹׁרֶת חָזוּתִית בְּמִכְלֶלֶת "אַסְכּוֹלָה". הַתִּינוֹק הַזֶּה הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁאִיְּרָה.