מה בטוח לך,
למרות התפוררות הקירות
וסימני העבש החומים
הפושטים בתקרה כמפה.
בשער ידית שבורה
אשר לא תתוקן לעולם.
דלת נשענת על צירה,
היא נסגרת לאין.
צדף ים אסוף תחת הדלת,
חורט סימני חרטה ברצפה.
הכל מתאם, מסדר ונטוש.
חריקת חלום,
וכל יום ויום
נשא כרכוש.

אֶחָד לְאֶחָד נִפְרָמִים מִסְתּוֹרֵי הַחֲשֵׁכָה
נֶחְרָזִים בְּנִגּוּן אַחֵר.

וְעוֹדָהּ נָעָה בָּעוֹלָם, מְחַפֶּשֶׂת לִבְרֹא לָהּ קוֹל,
נִגּוּן שֶׁיֵּלֵךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ.

ספר שיריה השישי של עפרה קליגר, להיות יש בעולם, זהו זנושא בתוכו את המשאלה להיות יש בעולם באמצעות המבט, שהוא עין הזמן, המטביעה את חותמה בגוף. עין המחשבה מפרקת ובונה את העולם כל רגע מחדש, ומתבוננת במה שעדיין נותר ובמה שאבד לעולם.

מורכבותה של הממשות, המתחלפת לסירוגין בין עמימות מיוסרת לבין בהירות אכזרית וצורבת, או לחלופין, אחיזה בכוחה המרפא של האהבה ובמראות הטבע הכפופים לחוויה הפנימית ומרחיבים את גבולותיה, הם אבני הדרך והקרקע שמהן צומחים שיריו של ספר זה.

עין הזמן ועין המחשבה מבקשות להקים מעקה לזמן שבור.
המבט הנולד מתוך השבר רוחש צלילים וקולות הנשקפים בבבואת הזמן. אלה נהפכים למילים, שהן ממד העומק החווייתי ומשולות לאבן המשליכה הזיָה לבאר החיים ושוברת את צמאונה של האני השרה.

אָדָם מְגָרֵד בְּצִפָּרְנָיו אֶת הָאֹפֶל הַדָּבֵק בּוֹ וּפָנָיו מוּסַבִּים אֶל הַפֶּתַח. 
בְּעֵינֵי רוּחוֹ רוֹאֶה אוֹר צָף מֵעַל רֹאשׁוֹ
וְעַל שְׂפָתָיו בּוּעוֹת שִׁירָה רוֹתְחוֹת.

הספר ארץ שיר סיפור פורש את מפת ישראל ומספר את סיפורה של המדינה דרך השירים שנכתבו בה. המחברת אפרת שהם מציגה את השירים בהקשר ההיסטורי והחברתי שלהם, ומציעה הזדמנות לטיול בנוף ובזמן, בסגנונות מוזיקליים שונים, בין משוררים, פזמונאים, מלחינים וזמרים.

זה כלל לא נתפס, הציפורים, הן לא בתחרות, כל מה שהן רוצות זה רק לקום תוך כדי ציוץ