כאן, ברוזנאו, לכל אדם יש מקום, וכל אדם יודע את מקומו, ועם זאת, כל תנודה קלה מטלטלת את הכפר כולו. כמו בבוקר ההוא ב-1909, כאשר הגיעה לכאן גלוית דואר מצוירת ובה תמונה של אגם יפהפה ואשה עם שמשייה וכמה מילות אהבה קצרות. המהומה היתה גדולה: ממי היא נשלחה? ואל מי? מי יודע?... נחלה הוא רומן רגיש ועז, הנע מסיפורה של הסבתא לסיפורה של האם, ואל הבת והאחות – נשים מפתיעות, איתנות כסלע ורבות תושייה. חוברים בו זה לזה הצורך במחילה והכמיהה לאהבה: האהבה הפשוטה לנחלה שבה נולדת, לילדייך, אהבת איש לאשה, ולעתים אהבת בשרים נואשת במתבן החשוך; ומנגד, המחילה וההבנה לאלה שמעדו בדרכם. לעיניו של הקורא מצטייר עולם שלם, עשיר ורחוק, ובו האומץ וההומור, קטנוניות ונדיבות, ונוף עוצר נשימה.