סִפּוּר עַל אַהֲבָה, חֲבֵרוּת וּלְקִיחַת אַחֲרָיוּת, בִּמְיֻחָד לְכָל הַיְּלָדִים הַמְּפֻנָּקִים וּלְאֵלֶּה שֶׁפָּחוֹת.

קֹבֶץ סִפּוּרִים עַל הַיֶּלֶד שִׁילוֹחַ, עַל אִמָּא שֶׁלּוֹ נָטַלְיָה וְעַל אַבָּא שֶׁלּוֹ יְהוֹסֵף, עַל שִׁמְרִי הֶחָבֵר שֶׁלוֹ, עַל עוֹד כָּל מִינֵי, וְגַם עַל מַה שֶּׁאֵין לוֹ הַתְחָלָה וְאֵין לוֹ סוֹף.

פִּינזְלֶ מְצַירֵּ יפֶָה כלָּ כךָּ,ְ חושֵֹׁב טָפִיטִי. גםַּ הואּ,
הַסּורִּיקָטָה הַקָּטָן, הָיהָ רוצֶֹה לְצַירֵּ כמְּו חֲבֵרו הַטּובֹ.
ואְָז צָץ בְמּוחֹו שֶׁל טָפִיטִי רַעְיוןֹ: הַיוםֹּ הואּ יהְִיהֶ פִּינזְלֶ!
"אֲבָל אִם אַתָּה אֲניִ – אָז מִי אֲניִ?" שׁואֵֹל פִּינזְלֶ הַמֻּפְתָּע,
ומִּידָּ מַחְלִיט לַהֲפךֹ לְהודֹ מַלְכותּו הָאַרְיהֵ, הַמֶּלֶך קופִֹי. גםַּ הַחַיותֹּ הָאֲחֵרותֹ
בַסָּּואָנהָ מִצְטָרְפותֹ לַמִּשְחָׂק, וכְלָ אַחַת מַחְלִיטָה מִי הִיא הַיוםֹּ.
סִפּורּ נפְִלָא ומְּשַׁעֲשֵׁעַ, עִם אִיוּרִּים מְלַבְבִּים,
עַל מִשְחֲׂקֵי תַּפְקִידִים וזְהֶותּ עַצְמִית.

קוֹרְאִים לִי מַתָּן, בַּקַּיִץ אֶהְיֶה בֶּן עֶשֶׂר. אֶת קַסְדַּת הָאוֹפַנַּיִם הַשְּׁחֹרָה עִם הַמַּדְבֵּקָה שֶׁל כּוֹכַב הַזָּהָב יֵשׁ לִי כְּבָר שְׁנָתַיִם. חָשַׁבְתִּי שֶׁזּוֹ קַסְדָּה רְגִילָה, שֶׁמְּגִנָּה עַל הָרֹאשׁ מִפְּנֵי נְפִילוֹת וְחַבָּלוֹת. אֲבָל אָז מִיכַל, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, שָׁפְכָה אֶת הַשּׁוֹקוֹ שֶׁלָּהּ עַל הַמִּקְלֶדֶת שֶׁל הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי. וְעֹמֶר, אָחִי הַגָּדוֹל, אָסַר עָלַי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלּוֹ...
יָצָאתִי לְסִיבוּב בַּשְּׁכוּנָה וְנָפַלְתִּי, וְכָךְ הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַקַּסְדָּה שֶׁעַל רֹאשִׁי הִיא קַסְדַּת קֶסֶם...

משפחות-משפחות, מכל השורשים ומכל הבניינים, מטות שכם לבניית עיר עברית נהדרת, ואתם מוזמנים לסייר בה, ליהנות מיופיה וללמוד הרבה על השפה העברית!