אֲנַחְנוּ מַזְמִינִים אֶת כָּל הַיְּלָדִים (טוֹב, גַּם הַהוֹרִים יְכוֹלִים לְהִצְטָרֵף) לְמַסָּע מְרַגֵּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָאֲוִיר בָּהּ צָלוּל כַּיַּיִן וְעַל אַדְמָתָהּ אֲתָרִים רַבִּים הַמְּיַצְּגִים אֵרוּעִים הָחֵל מִלִּפְנֵי 3,000 שָׁנָה וְעַד יָמֵינוּ.

רוג´ר הארנבון עיף ולא מצליח להרדם. הוא ואמא ארנבת יוצאים לבקש עזרה מדוד פיהוקי. בדרך הם פוגשים את החלזון הישנוני טוב הלב ואת הינשופה החכמה הממשקפת , שנותנים להם עצות טובות להרדמות מהירה.

מיטב שירי הילדים מקובצים באלבום משמח מאת נורית הירש. כעת במבצע!

מיפ החיזר הקטן משתעמם כשהוא נגרר ברחבי מוזאון החלל. אבל פתאום מזנק פסטטיל חמוד ששמו נודל אל בין זרועותיו! חית חלל קטנה כזאת רצה מיפ מאז ומתמיד.
יחד השנים נקלעים להרפתקה מרתקת ומצחיקה.
עכשיו מיפ צריך גם לשכנע את אבא שלו שירשה לו לקחת אתו את נודל, וגם להגן על הפסטטיל הקטן מפני שומר המוזאון ומפני אסטרונאוטים סקרנים.
עד מהרה מוצאים השנים את עצמם בהרפתקה משעשעת בחלל.

הבן שלי היה בן שלוש וחצי כשאביו ואני נפרדנו.

בכל פעם שניסיתי לדבר איתו על הפרידה,הוא מיאן להקשיב או לאמור מילה..

´דובבי אותו´, אמרו הפסיכולוגים,אחרת ישאר במצוקה.

במשך זמן רב נסיתי למצוא ספרות בנושא. ידעתי שזאת תהיה הדרך לשחרר את ציפור נפשו.

הספרים הבודדים שמצאתי בנושא הגירושין היו כבדים ועצובים מדי. ברור היה לי שקיימת דרך אחרת לדבר על פרידה.

יום אחד כשהלכנו לגן הפתיע הקטן:

"אמא, את יודעת למה את ואבא לא גרים כבר יחד?"

אמר ותיכף ענה:"כי אבא רצה דברים כאלה ואת רצית דברים אחרים".

הוא אמר לי, אמו הציירת, את המשפט המדהים הזה ומייד יצאתי למשימה.

כתבתי ואיירתי ספר שעוסק בנושא הגירושין.

הסיפור הוא על משפחת ארנבים שעוברת משבר גרושים והטיפול בנושאי העצב והשמחה

מוסבר דרך צבעים.

.אנשי מקצוע אמרו שיש בו דרך טיפול נפלאה.

."כל אחד והצבע שלו" אמר ארנובצ´יק הקטן לפני שנירדם.

כשבאה ההבנה לילד אז גם באה הקבלה ולאחריה הדרך להחלמה ברורה,

באהבה,

רוית

שתי טיפות מים יושבות על עלה אחד ומביטות ממרומי העץ על שני ילדים בגן השעשועים