אביו של סעיד הוא איראני בעל אזרחות אמריקנית, אמו היא יהודיה אמריקנית ושניהם חולקים דבר אחד משותף: ביטחון בלתי מעורער שמהפכת הפועלים הסוציאליסטית נמצאת ממש מעבר לפינה. הם פרודים מאז שבנם היה בן תשעה חודשים ושניהם רודפים אחר חלום החברה הסוציאליסטית המושלמת. האם, מי שחלמה להיות סופרת מוצלחת כאחיה, מוותרת על הכול, אפילו על אהבתה הבלתי מעורערת לבעלה בנפרד, לאביו של סעיד. סעיד נולד בניו-יורק אבל מיטלטל עם אמו מדירה שכורה אחת לשנייה בערי פועלים שונות. הוא נרדם באספות המפלגה, חולם על מותרות שעליו לבוז להם וממתין למהפכה שלעולם, לעולם לא תבוא. "בקרוב", מבטיחה לו אמו בזמן שאביו מתמודד בבחירות לנשיאות באיראן אחרי המהפכה ולפני עליית שלטון האייתולות. אחר כך מגיע משבר בני הערובה האמריקניים באיראן, וזו הפעם הראשונה שסעיד שומע את השם "איראן" בבית הספר. הילד, שכול רצונו הוא לשחק כדורגל, משחקי וידיאו ולבלות עם חבריו – נאלץ, לראשונה, להתעמת עם הזהות המורכבת שלו כאמריקני ממוצא איראני, יהודי וסוציאליסט...