מפגש בין שתי נשים: ליאורה, רופאה פסיכיאטרית שחייה עומדים על פרשת דרכים, ושירה, צעירה שמזה שנים אחדות חיה כנזירה בודהיסטית בהודו.

השנה היא 2048 ומדינת ישראל בראשותו של אמיר אביצור נמצאת במשבר החמור ביותר שידעה במאה שנות קיומה. ראש הממשלה נאבק על שמירת היחסים עם ארה"ב, אשר מאיימת להצטרף להצעה בריטית‑צרפתית להקים מנדט או"ם בשטחים הכבושים. מדינת ישראל ניצבת בפני דילמה קשה ואכזרית: לסגת לגבולות 67 ולהפקיר מיליון יהודים, או להגן עליהם ולהצית מלחמה מול העולם. כצעד לקראת ארה"ב, בכנסת מתקבלת ההחלטה על חוק "פינוי‑פיצוי" המיועד לישראלים המתגוררים בשטח "סי", אך בעקבותיו פורץ מרד מתנחלים קיצונים שבמהרה מתגלגל למלחמת אזרחים עקובה מדם. מזימות חדשות נרקמות וסודות ישנים מתגלים, אך בעוד האדמה בוערת, אמיר אביצור מוצא עצמו מתאהב ברוני ורדי, המעניקה לו נחמה ותקווה. האם יצליח להציל את מדינתו? האם האהבה תנצח? האם לא ניתן לבטוח באיש?

שארית החיים , שעלילתו משתרעת על פני שנים רבות, בין נופי הארץ והנפש, עשוי כמלאכת מחשבת סיפורית, פסיכולוגית ולשונית. שלֵו שבה ומאירה את הקשרים שבין גברים לנשים באור החודר המאפיין את כתיבתה, אולם מה שמייחד את הספר הזה הוא דווקא השרטוט מעורר ההשתאות של יחסי הורים וילדיהם, ילדים והוריהם. מעטים הספרים המציעים בחינה אמיצה ומעמיקה כל כך של היחסים הללו, הנחשפים כאן על נימיהם הדקים ביותר: הכמיהה, הטינה, הגעגועים, העלבון והאהבה.

יש ספרים שהפלא על עצם כתיבתם נוכח בכל עמוד ועמוד מהם.