סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני דורות אחדים. ראשיתה, בסיפור חייו של פטרסון היתום שנמשה בילדותו מספינה טרופה, גודל אצל כומר באמריקה ונלווה למטיף אדאמס ולצאן מרעיתו שהקימו בשנת 1866 מושבה אמריקנית בסמוך ליפו מתוך אמונה שבכך הם מחישים את הגאולה. עמוס, דור חמישי לַמשפחה והנצר אחרון לה, הוא דמות טראגית, ספק בובת חוטים, ספק ישו מודרני, הנקרעת בין זהויות שונות. סיפור הנע בין יפו העות´מאנית, ירושלים החרדית ותל אביב החופשית של סוף המאה העשרים, שבה מחפש עמוס, גיבור הספר, את ייעודו.
הבוסר שאכל אבי סבו, הדמויות השזורות בחייו ובעיקר שתי הנשים המושכות אותו לתפישות חיים מנוגדות, המיסטית והרציונאלית, הם הרקע למאבק האיתנים המתחולל בנפשו של עמוס. היבריס ואמונה עיוורת חוברים לחיפוש סרק אחר גאולת הגורל, כמו בהתיישבות האמריקנית ביפו כך גם בכת תל אביבית שמרוממת את עמוס ומציבה אותו בראשה.
 
רומן פסיכולוגי זה, ששורשיו טמונים במחקר היסטורי, הוא ספרו השלישי של משה מנשהוף, הפורש בכל אחד מספריו זירה חדשה למחשבותיו הפילוסופיות. שני ספריו הראשונים, "אופוריה", הוצאת כנרת 1994 ו"הכפיל הווירטואלי", הוצאת כתב 2008, הם ספרי מדע בדיוני-פילוסופי. רומן זה מתפרסם במקביל ל"סיפור המטמון באיוודאות",מחזור שירים סיפוריים והגותיים. שני הספרים, העומדים בפני עצמם, מקיימים ביניהם דיאלוג ואף מתכתבים עםהמשורר הסוּפי בן המאה השלוש עשרה ג´לאלאל-דין רומי, שאת שיריו מתרגם ומפרש מנשהוף.