בפרובינציה נידחת בארגנטינה, אפופה בחום מתיש, בשמרנות דתית וברכילות נבזית, מטילדֶה חולמת על חיי זוהר בעיר החלומות, בואנוס איירס. היא מצליחה להשיג עבודה בירחון היוקרתי "אֶליטָה", עוברת להתגורר בעיר הבירה ומגלה שהמציאות שונה מהחלומות.

הרמן קוך מדלג בין הסופר הנשכח ורעייתו היפה, זוג הצעירים המאוהבים, המורה הנעדר וספר אחד שקושר בין כולם.

לאון איננו יכול לשכוח את לואיז,
לואיז איננה יכולה לשכוח את ליאון,
ואתם לא תוכלו לשכוח את הזוג הנפלא הזה.

"הגיע הזמן להחזיר את רינג לרדנר למקום הראוי לו בפנתיאון הסיפור הקצר האמריקאי לצד בני דורו המינגוויי, ש’ אנדרסון, פיצג´רלד ופוקנר." משה רון

ויום אחד, כעבור שמונים שנות המתנה, תורגמו יצירותיו של רינג לרדנר לעברית. יצירות הכרחיות, פשוטות אך מכוננות, שעושות את הבלתי אפשרי בספרות: מעלות על פני כל סוגי הקוראים חיוך קבוע, "מטופש" ורחב לכל אורך הקריאה.

מדוע? משום שרינג לרדנר יודע להיות מצחיק בטירוף, שרמנטי, אירוני, שובב, חמוץ ומתוק, חסר פשרות: אחד האמנים האולטימטיבים של סוגת הסיפור הקצר במאה העשרים. הקריאה ביצירותיו של לרדנר פורשת בפנינו צילום רנטגן, מפה, דיוקן מופתי של ארצות-הברית של פעם: של אנשיה, נופיה ומחלותיה השכיחות. דמויותיו של לרדנר טרודות תמיד במרדף אחר כסף, הכרה, אהבה ונחמה. הן רצות מהאופרה למשחק בייסבול, ובין מפגשים משפחתיים לאירועים המתרחשים בשולי העיר. עולם ספרותי שלם, ציור צבעוני וענק ממדים של תרבות שנהפכה בחלוף הזמן ל"גלובלית".

אהוב ומוערך באותה המידה על ידי פוקנר, סלינג´ר, וירג´יניה וולף, סקוט פיצג´רלד והמינגוויי, הסיפורים של לרדנר הם תוספת ספרותית חיונית למדף הספרות המתורגמת בישראל, ואנו מתרגשים מהאירוע כאילו כתבנו את הספר בעצמנו.

"למיליונים רבים הוא העניק פורקן ועונג." סקוט פיצג´רלד