הַּכִירּו אֶת עֲנֹונֶת

עֲנוֹנֶת הִיא עֲנָנָה קְטַנָּה שֶׁרוֹצָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים גְּדוֹלִים וַחֲשּׁובִים. הִיא יוֹצֵאת לְמַסָּע שֶׁבּוֹ הִיא מוֹצֵאת חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, הַרְפַּתְקָאוֹת מַסְעִירוֹת, וְכֹחוֹת אַדִּירִים שֶׁלּא יָדְעָה שֶׁטְּמּונִים בָּהּ.

לִקְטַנְטַנִּים דַּוְקָא יֵשׁ הֲמוֹן יִתְרוֹנוֹת... אִם אַתֶּם קְטַנִּים כְּמוֹ עֲנוֹנֶת, תָּמִיד תַּצְלִיחּו לְהִשְׁתַּחֵל וְלִרְאוֹת אֶת הַזִּקּוקִים בַּשָּׁמַיִם. ומָה אִם תִּרְצּו לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהּו חָשּׁוב, כְּמוֹ לְהַשְׁקוֹת שָׂדֶה, לְהַגְעִישׁ מַפָּל אוֹ לְמַלֵּא אֲגַם יָבֵשׁ בְּמַיִם? ... כְּשֶׁסּופַת רְעָמִים מְעִיפָה אֶת עֲנוֹנֶת הַרְחֵק מֵהַשְּׁכּונָה שֶׁלָּהּ, הִיא מְגַלָּה אֵיזֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים מְסֻגֶּלֶת לְחוֹלֵל אֲפִלּו עֲנָנָה קְטַנָּה. לְכּו בְּעִקְּבוֹתֶיהָ, ותְגַלּו גַּם אַתֶּם...

טוֹם לִיכְטֶנְהֶלְד כָּתַב וְצִּיֵר סְפָרִים רַבִּים שֶּׁיְלָדִים אוֹהֲבִים. סְפָרָיו זָכּו לְבִקּוֹרוֹת מְשַׁבְּחוֹת וְהָיּו לְרַבֵּי מֶכֶר.

"עֲנוֹנֶת עוֹסֵק בִּשְׁאֵלוֹת הַמַּעֲסִיקוֹת פָּעוֹטוֹת: הַאִם יֵשׁ יִתְרוֹנוֹת בְּלִהְיוֹת קְטַנִּים? הַאִם אֶהְיֶה פַּעַם כְּמוֹ הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים? מַה בִּכְלָל עוֹשִׂים הָעֲנָנִים? אֵין סָפֵק שֶׁהֵם יֹאהֲבּו אֶת הַתְּשּׁובוֹת."