חפן תכלת וחפן ארגמן
גבריאל מוקד - ואריאציות / אילנה יפה - שירים

לאורך דפי ספרו החדש, אוֹטְהוֹן, רץ צביקה ניר את חייו בתנועה כאוטית של הִזָּכְרֻיּוֹת אסוציאטיביות. פלשבקים חושיים ואירועים רגשיים מִתְעַבִּים במשק כנפי הפרפר, ומעירים במשורר סופה שירית.
 
בספר מתקיימת תנועה מטלטלת בין זרועותיה של אנה, נערת הליווי האוקראינית, "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ אָנָה / אוֹפֶלְיָה לְבָנָה שֶׁלִּי", לבין מחשבות פילוסופיות הסובבות מקרא והיסטוריה, רגעים אקטואליים, ושקיעה בהרהורים שבעולמו הפנימי, "לַמְפֶּדוֹזָה, אִי / אִיטַלְקִי קָטָן / שֶׁמִּשְׁקָלָם הַסְּגֻלִּי / שֶׁל מֵי הַיָּם / הָעוֹטְפִים אוֹתוֹ / כְּמִשְׁקַל נַפְשִׁי".

 
היגיון שירי וציווים פואטיים, "הַמְשׁוֹרֵר חַיָּב / לָמוּת בַּבֹּקֶר", שמחת החיים ועצב החיים, מניבים ספר שירה חשוף, מתעמת ורועם. זה ספר של האיש הצעיר שבגר ושב אל עומקי הנחמה ודמעות הגעגוע החמות, אל אוֹטְהוֹן, אל הבית, שהיה ונשאר לתמיד.

פִּתְאֹם שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֲדָמָה / נָבַל נִשְׁפָּהּ / צִיץ בְּלִי שָׂדֶה גַּעְגּוּעַ שֶׁאֵין לוֹ מִפְתָּן
כְּמוֹ בְּכִי שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם לְהִבָּכוֹת

"על החוף את מתכנפת" הוא מסע פואטי אל מערכת חברות קרובה ומורכבת בין שתי נשים. 

בספר זה עורכת רות קרטון-בלום ניסיון ראשון מסוגו לבחון באופן רגיש ורב-פנים את מקורות ההשראה וההתפעלות של סופרים ומשוררים ישראליים.
חמישה-עשר יוצרים מן השורה הראשונה מספרים על הספרים שהשפיעו עליהם, על חוויות משולחן הכתיבה, על הביוגרפיה ועל מסעות תרבותיים וספרותיים שהעשירו את יצירתם.

כשהייתי קטנה
כל כך קטנה וצנומה
התכרבלתי ככדור קוצים
שיתן לי
הגנה

הולכת במדבר עתיק יומין,
הויתי נעה בהררי כאב חרושים,
רואה זרזיף מים
משהו בי כמה לגמא