ספר חדש מסדרת " המשפחה המצחיקה שלי "

סיפורי הכדורגל של מקס ראמבל. שְׁמוֹנֶה‭ ‬קְבוּצוֹת‭, ‬שְׁלשָׁה‭ ‬שָׁבוּעוֹת‭, ‬קְבוּצָה‭ ‬אַחַת‭ ‬שֶׁתְּנַצֵּחַ‭! ‬  זֶהוּ‭ ‬טוּרְנִיר‭ ‬הַגָּבִיעַ‭ ‬בְּכַדּוּרֶגֶל‭ ‬וְהַקְּדוֹשִׁים‭ ‬רוֹצִים‭ ‬לְנַצֵּחַ‭. ‬

כשרכבתי על האופניים בדרך לבית-הספר חשבתי על אבא ואמא שלי. מהרגע שהם החליטו שהם לא יכולים לחיות ביחד, החיים שלי השתנו ואין יום שדומה לשני. אולי עומר ואבא והפסיכולוגית צודקים ואני באמת צריך להתרגל ולהמשיך הלאה...

דור מרגיש שחייו מתחילים לאבד אחיזה. לא רק שהוא מתקשה להתרכז בלימודים וצריך לקחת כדור בכל בוקר, בזמן האחרון אביו מעביר עליו ביקורת ללא הפסקה ואמו בקושי מקשיבה לו. והגרוע מכל, הריבים בין הוריו מתגברים והופכים לעניין יומיומי ומעיק, עד שהם מחליטים להיפרד. דור מנסה בכל כוחו לתמרן בין המכשולים של חייו. הוא מחפש אוזן קשבת אצל עומר, חברו הטוב, ואצל גרגורי וג´קו, המאבטח והחצרן של בית הספר, אך מגלה שהוא לא היחיד הנאבק בקשיים. האם יצליח דור, בעזרת חבריו, לצאת לדרך חדשה? 

אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדַעַת מָה אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת, אֲבָל הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי מֻכְרָחָה לְהַחְלִיט מַהֵר