צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
![]() תקציר
אלימויות מציע קריאה חדשה של הספרות העברית מתחילת המאה ה-20 ועד תחילת המאה ה-21 סביב תמת האלימות, עיצובה והשדרים הפוליטיים העולים ממנה. הספר קורא את הספרות הנכתבת בשנים אלו ככזו הנחלקת לארבע קטגוריות מרכזיות: יצירות החושפות אלימות מרחבית, יצירות שבהן מופיעה אלימות נגד נשים, יצירות המתארות את הפוטנציאל האלים הגלום במערכות יחסים ממוסדות ויצירות החושפות אלימות נשית.
ספר זה מבקש להתייחס למושג האלימות באופן שונה מזה השגור, ולמעשה להרחיבו. לפיכך, המילה "אלימויות" מציינת אוסף של התרחשויות אלימות הפוקדות אנשים מידיהם של אנשים אחרים או ארגונים, אשר בתשתיתן נמצאת התפיסה של הצד האלים אשר לפיה לגיטימי להפעיל כוח על הקורבן. במקרים מסוימים, כוח זה נוטה להיות בעל נראוּת (אלימות פיזית ואלימות מינית), אולם במקרים אחרים זהו כוח שהוא תוצר של מכניזמים, כלומר בלתי נראה (אלימות מרחבית וממסדית). פירוק המושג אלימויות לתתי-סוגים ילמד על האופנים שבהם מופיעה האלימות בחיינו ומשפיעה עליהם. כמו כן, ניתוחי היצירות קושרים בין המציאות הישראלית האלימה ומאורעות אקטואליים, לבין התמטיקה והפואטיקה הייחודיות המתגבשות בעקבותיה.
היוצרים אשר נקראים בספר הם: דבורה בארון, רונית מטלון, אהרן אפלפלד, עמליה כהנא-כרמון, סביון ליברכט, נאוה סמל, סמי מיכאל, אורלי קסטל-בלום, לאה איני, אלונה קמחי, יהושע קנז, דורית אבוש, חוה שפירא, אילנה ברנשטיין וישי שריד. יוצרים אלו רואים את הטקסט ככזה אשר בא להצביע על מציאות שיש לא רק להוקיעה, אלא גם לשנותה.
ד"ר שי רודין עוסק בחקר ספרות ומגדר; מרצה במכללת לוינסקי לחינוך ובמכללה האקדמית גורדון. מאמריו ראו אור בבימות שונות בארץ ובעולם.
![]() תגובות קוראים
לחץ לסגירה
![]() ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
מרחב ספרותי ערבי-עבריראשיתו של הספר מרחב ספרותי ערבי-עברי בקבוצת חוקרים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל שפעלה בשנים 2009—2010 במכון ון ליר בירושלים ובמסגרתה נלמדו ונחקרו יחד פרקים בספרות הפלסטינית. הנוכחות הפלסטינית בלשון העברית הפכה לנוכחות משמעותית בספרות העברית והדיון המשותף אפשר לכל חברי הקבוצה, פלסטינים ויהודים, לייצר מרחב לשוני וספרותי משותף. הייתה זו השתתפות במרחב שסוע ורווי חללים וסתירות, אותו "מרחב שלישי" שעליו כתב הומי באבא, שהופך את האסימטריה לשאלה ולבעיה שמאותגרת בו שוב ושוב מעצם היותו מרחב משותף.
רוב המאמרים בקובץ הם פרי עטם של חברי הקבוצה. המאמרים עוסקים בפרקים בספרות הפלסטינית ובמפגשים בין הספרות הפלסטינית לספרות העברית. אם מקבלים את הטענה שכל טקסט הוא למעשה תרגום, אפשר לומר כי העבודות המכונסות בקובץ זה – הן אלה הדנות ישירות בפרקטיקות של תרגום, הן אלה העוסקות באמצעות הלשון העברית בטקסטים פלסטיניים מתורגמים – מאתרות, כל אחת בדרכה, את המשמעויות הפוליטיות והתרבותיות של טקסטים הנקראים, כלומר מתורגמים, מן הספרות הפלסטינית לספרות העברית. ![]() הנאום האחרון של משהרגע לפני מותו נושא משה רבנו את נאום חייו. הנאום הזה טומן בחובו הגות נועזת, המציעה פרשנות
![]() אני אומר לכם שאני מת! |