ראשיתו של הספר מרחב ספרותי ערבי-עברי בקבוצת חוקרים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל שפעלה בשנים 2009—2010 במכון ון ליר בירושלים ובמסגרתה נלמדו ונחקרו יחד פרקים בספרות הפלסטינית. הנוכחות הפלסטינית בלשון העברית הפכה לנוכחות משמעותית בספרות העברית והדיון המשותף אפשר לכל חברי הקבוצה, פלסטינים ויהודים, לייצר מרחב לשוני וספרותי משותף. הייתה זו השתתפות במרחב שסוע ורווי חללים וסתירות, אותו "מרחב שלישי" שעליו כתב הומי באבא, שהופך את האסימטריה לשאלה ולבעיה שמאותגרת בו שוב ושוב מעצם היותו מרחב משותף.

רוב המאמרים בקובץ הם פרי עטם של חברי הקבוצה. המאמרים עוסקים בפרקים בספרות הפלסטינית ובמפגשים בין הספרות הפלסטינית לספרות העברית. אם מקבלים את הטענה שכל טקסט הוא למעשה תרגום, אפשר לומר כי העבודות המכונסות בקובץ זה – הן אלה הדנות ישירות בפרקטיקות של תרגום, הן אלה העוסקות באמצעות הלשון העברית בטקסטים פלסטיניים מתורגמים – מאתרות, כל אחת בדרכה, את המשמעויות הפוליטיות והתרבותיות של טקסטים הנקראים, כלומר מתורגמים, מן הספרות הפלסטינית לספרות העברית.

רגע‭ ‬לפני‭ ‬מותו‭ ‬נושא‭ ‬משה‭ ‬רבנו‭ ‬את‭ ‬נאום‭ ‬חייו. ‬הנאום‭ ‬הזה‭ ‬טומן‭ ‬בחובו‭ ‬הגות‭ ‬נועזת, ‬המציעה‭ ‬פרשנות‭

"איך להיכנס ליצירה של פו, איך לבוא אליה מבחוץ מבלי לחתום אותה מבפנים?"

בספר זה כונסו שלושים וחמישה מאמרים מן העשור האחרון, המעוגנים במרחב הספרות העברית.

סופרים ואנשי רוח ישראלים מרגישים זרים במרחב החברתי שהם חיים בו. הם יוצאים למסעות בארץ ישראל – משני עבריו של הקו הירוק – כדי לשמוע, להכיר, להבין ואולי אף לצמצם את המרחק והניכור. הם מתעדים את מסעותיהם בסוגה המכונה ספרות תיעודית. 

עיון פסיכואנליטי ביצירתו של לורנס דארל רביעיית אלכסנדריה.

עיון בין השיטין של יצירת ביאליק, טשרניחובסקי וסופרים ומשוררים אחרים בני זמנם

קובץ בן 22 מאמרים, המוכיח שפרנץ קפקא ממשיך להפעים את קוראיו גם באלף השלישי.

קובץ מסות העוקב אחרי השתקפויות והדים של ספרות המערב בספרות העברית, על אדמת אירופה ובארץ ישראל, המלווה את המעקב בתרגומים חדשים לשירים נודעים מן הקלאיסקה המודרנית - האנגלית והצרפתית.