סבתה של הגר נפטרה והיא זקוקה לעזרה במיון חפציה. היא פונה לשמרית, המסדרת בתים של אנשים שנפטרו, אך מתקשה להסתדר עם הבלגן ששורר בחייה שלה. המפגש המקצועי ביניהן הופך לידידות אישית שלוקחת אותן אל העבר הרחוק והקרוב , אל חיי העיירה היהודית בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה, אל אימי השואה ואל חייהם של הניצולים בתל אביב הצעירה בימיה הראשונים של המדינה.

במיומנות וביטחון של מספרת מנוסה שוזרת איילת ברוש בין עבר להווה ומספרת בתנופה וברגישות נדירה לפרטים על ההיסטוריה, על חיינו כאן ועכשיו ועל האופן שבו הכרעות העבר קובעות את מציאות חיינו.

המסדרת הוא סיפור נוגע ללב, מעודן ומעורר רגש, אשר מתבסס על שילוב בין מציאות מעוגנת מבחינה היסטורית לבין עולם דמיוני עשיר.

גברים הם בני אדם. בני אדם הם סוג של חיות אבל אומרים שמפותחים יותר. זה נכון שלפעמים גברים הם שעירים מאד, אבל אף פעם לא כמו כלבים.

רות פֶּרלמוּטֶר שירתה במוסד כל חייה והשתתפה באינספור מבצעים שהשתיקה יפה להם. עתה, לאחר פרישתה, זקוק לה המוסד פעם נוספת – היא מתבקשת לחקור את מותו של עמית לשעבר, סוכן מוסד בגמלאות, שנמצא ירוי לא הרחק מביתו. החקירה של רות תוביל אותה למכתבים היסטוריים שכתב בנימין זאב הרצל לאשתו ולאמו, לפרשיות ריגול שהסתבכו ולמעשים שנעשו במוסד ואולי לא היו צריכים להיעשות.