שאול החתול שוב יוצא לטיול, הפעם עם השכן החדש שממול. אבל אוי! בדרך, כמו תמיד, מחכים להם מכשולים והפתעות,

קוראים לי לילי למפיון, יש לי שני בתים, אח קטן, חסילונה סגולה, מטפלת מסריחה, והרבה יותר מדי דמיון.
אם מצאתם את המחברת הזאת, בבקשה תחזירו אותה אלי, תודה!

מְזַמֵּן פְּגִישָׁה מְחֻדֶּשֶׁת עִם מֵיטַב הָאַגָּדוֹת — 
סִינְדֵּרֵלָה, עוּץ לִי גּוּץ לִי, כִּפָּה אֲדֻמָּה, 
אַלַאדִין וּמְנוֹרַת הַקְּסָמִים וְעוֹד שֶׁפַע שֶׁל 
אַגָּדוֹת אֲהוּבוֹת, הַמֻּגָּשׁוֹת בְּעִבּוּד רַעֲנָן 
וּבְלִוּוּי אִיּוּרִים צִבְעוֹנִיִּים.

קיון, בנם השני של סימבה ונלה, הוא גור אריות שובב שאוהב להשתולל עם חברו בונגה.

הבן שלי היה בן שלוש וחצי כשאביו ואני נפרדנו.

בכל פעם שניסיתי לדבר איתו על הפרידה,הוא מיאן להקשיב או לאמור מילה..

´דובבי אותו´, אמרו הפסיכולוגים,אחרת ישאר במצוקה.

במשך זמן רב נסיתי למצוא ספרות בנושא. ידעתי שזאת תהיה הדרך לשחרר את ציפור נפשו.

הספרים הבודדים שמצאתי בנושא הגירושין היו כבדים ועצובים מדי. ברור היה לי שקיימת דרך אחרת לדבר על פרידה.

יום אחד כשהלכנו לגן הפתיע הקטן:

"אמא, את יודעת למה את ואבא לא גרים כבר יחד?"

אמר ותיכף ענה:"כי אבא רצה דברים כאלה ואת רצית דברים אחרים".

הוא אמר לי, אמו הציירת, את המשפט המדהים הזה ומייד יצאתי למשימה.

כתבתי ואיירתי ספר שעוסק בנושא הגירושין.

הסיפור הוא על משפחת ארנבים שעוברת משבר גרושים והטיפול בנושאי העצב והשמחה

מוסבר דרך צבעים.

.אנשי מקצוע אמרו שיש בו דרך טיפול נפלאה.

."כל אחד והצבע שלו" אמר ארנובצ´יק הקטן לפני שנירדם.

כשבאה ההבנה לילד אז גם באה הקבלה ולאחריה הדרך להחלמה ברורה,

באהבה,

רוית