בפרוזה לירית וציורית עם נגיעות של סוראליזם מתאר הרומן את מאבקה של המשפחה על קיומה ועל זהותה האחרת.

נוגה לרמן, רווקה ירושלמית מבריקה, צמאה לאהבה ולהצלחה אקדמית. כשהאהבה מכזיבה היא מתמסרת לכתיבת דוקטורט בהיסטוריה, אלא שמה שאמור היה להיות מחקר אקדמי שגרתי, הופך למסע בלשי המפר את שגרת חייה השלווים. באופן מקרי נחשפת נוגה לסיפור משפחתי שהוסתר במשך שנים רבות, סיפור השזור בסערות שפקדו את היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה, במאבקים, ביריבויות ובהיעלמותה המסתורית של תיבה יקרת ערך שהוטמנה בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בשעה שהיא תרה אחר האמת ההיסטורית שמאחורי המיתוס המשפחתי, מתמודדת נוגה גם עם אינטריגות בחיי האקדמיה, עם משברים בחיי האהבה הפרטיים שלה, ועם קשר סבוך ומפתיע שנרקם עם גיא, דוקטורנט לספרות רוסית. ועל אף שעולמו של גיא רחוק כל כך מעולמה של נוגה, ייתכן שהמפתח לפיצוח התעלומה ההיסטורית הוא ההבנה המשותפת שאחרי ככלות הכול זהו תמיד הסיפור של עצמנו שאנו מנסים לספר.

אורנים הוא רומן סוחף הנוגע בשאלות עומק על מהותה של הזהות הישראלית והיהודית, על מקומו של העבר בחיינו וביצירת זהותנו הפרטית והקולקטיבית ועל הגבול החמקמק שבין האמת ההיסטורית לבין המיתוס. החלקים ההיסטוריים בספר מבוססים על מחקר יסודי, ומשקפים נאמנה הן את אירועי התקופה והן את האווירה ששררה בה.

החיים מנקודת מבט של בחורה, קצת שנונה, חצופה, מרגשת, מגניבה והכי חשוב: אומרת בקול את מה שעובר לכולנו בראש ולא מעזים לומר.

אייל הוא רב מסור וכריזמטי בישיבת הסדר, מוקף בהערצת תלמידיו, שותפיו ורבותיו.