גלות ושיבה בספרות היהודית המודרנית

למעלה מ-10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות אישיות שונות, ואף על פי כן מאפייניהן והדינמיקה הפסיכולוגית שבבסיסן לרוב אינם מוכרים כמעט. ספר זה מאפשר היכרות עם הדינמיקה של כל אחת מהפרעות האישיות באמצעות 10 דמויות ראשיות בספרות הישראלית.

אנטומיה של ביקורת הוא אחד מספרי המחקר החשובים והמשפיעים ביותר שנכתבו מאז ומעולם. הוא תוצר של מהלך מחשבתי סוגסטיבי להפליא. עיקרו - ניסיון פרדוקסלי, לכאורה, ליצור מרחב אוטונומי של מחקר הספרות, שהוא גם חלק ממערכת תרבותית מקיפה, הכוללת שלל עצום של דמויות ועלילות ארכיטיפיות, המשקפות את העולם כפי שבני אדם קלטו אותו במשך אלפי שנים, ולאחר מכן המשיגו אותו בתחומי ידע שונים: מיתולוגיה השוואתית, מדע הדתות, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ועוד.

זהו מהלך יומרני מאוד, אולי אפילו היבריסי. הוא מזכיר את חיבוריהם של ענקי רוח אחרים במאה הקודמת: אריך אוארבך, מיכאיל בכטין, ולדימיר פרופ, גאורג לוקץ´ ואחרים. החוקרים הללו הקימו מפעלךי פרשנות אימפריאליים שאף חוקר בימינו אינו מתיימר ליצור כמותם. אולי בשל השוני במסלולי ההשכלה – מעטים החוקרים שמעד הידע התרבותי שלהם רחב כל כך. וגם, וכמדומה בעיקר, בשל ההתפתחויות במדעי הרוח שקדמו למלחמת העולם השנייה והואצו אחריה ובגללה, שגזרו כרת על היומרה המפתה והקוסמת, והאנושית כל כך, להציג עלילות-על תרבותיות גרנדיוזיות.

בספר זה ריכז הפרופ´ שמואל ורסס את עיוניו בסוגיית זיקת הגומלין בין בִדיון ומציאות בתולדות הספרות העברית והיידית במאה ה-19 ובזמן החדש.

שלוש יצירות: "הר הקסמים" - מאן, "בבית המרפא" - פוגל ו"בית מרפא בסימן שעון החול" - שולץ, שעלילתן מתרחשת במרחב ייחודי, הסנטוריום – בית המרפא.

בשנות העשרים של המאה הקודמת התחולל מפנה בזירת הספרות העברית: לראשונה החלו להתפרסם בכתבי עת ספרותיים שירים פרי עטן של נשים. המשוררות הבולטות בקבוצה זו היו רחל בלובשטיין, אסתר ראב, יוכבד בת-מרים ואלישבע ביחובסקי, ויצירתן סללה דרכים חדשות בשירה העברית החדשה ושינתה את פניה לבלי הכר.