הרומן התמונות שעל הקיר מתאר מערכת יחסים מתוחה ויצרית בין נוּרִיָה לבין בני משפחתה,

הרבה אומץ וכישרון יש בדפי הספר הזה – אומץ לכתוב על דברים גדולים; והכישרון לתת להם ביטוי מקורי ונועז. על אהבה ומוות כתבו רבים; אצל הילה עמית מופיע צמד הניגודים הזה הן בתפאורה מוכרת כנופי הכינרת ואילת בזמן חופשה משפחתית נינוחה, והן בסביבה זרה לרובנו.

אם חד־הורית, בתהּ הקטנה וצעיר פלשתיני נפגשים בחצרות האחוריות של תל אביב, והקשר האבהי שנקשר בין הצעיר לילדה סוחף אותה הרחק־הרחק מאמהּ – מן הביבים של תל אביב והשמש הים־תיכונית עד קנדה – ואין לדעת איך יסתיים. ג´ומאנה, רופאה באיכילוב, חוזרת מן העיר הגדולה אל בית הוריה אחרי מותו של אביה, ומתמודדת שוב עם מה שגרם לה לעזוב – לא רק רצונה ללמוד, אלא גם זהותה המינית. האם להתעקש על כך או להיכנע למוסכמות סביבתה? התלבטות דומה יש לנערה שגרה בשיכון של עמידר, כשהיא מתאהבת בשכנתה הבוגרת, אושרי שמה, ומחליטה לחיות אתה. קושי מסוג אחר עולה במערב אנגליה בין שתי נשים אוהבות שהזדקנו יחד, כשהאחת מאבדת את זיכרונה, ולא נשמר בו עוד אלא הזמן שקדם לאהבתן.

השנה היא 2048 ומדינת ישראל בראשותו של אמיר אביצור נמצאת במשבר החמור ביותר שידעה במאה שנות קיומה. ראש הממשלה נאבק על שמירת היחסים עם ארה"ב, אשר מאיימת להצטרף להצעה בריטית‑צרפתית להקים מנדט או"ם בשטחים הכבושים. מדינת ישראל ניצבת בפני דילמה קשה ואכזרית: לסגת לגבולות 67 ולהפקיר מיליון יהודים, או להגן עליהם ולהצית מלחמה מול העולם. כצעד לקראת ארה"ב, בכנסת מתקבלת ההחלטה על חוק "פינוי‑פיצוי" המיועד לישראלים המתגוררים בשטח "סי", אך בעקבותיו פורץ מרד מתנחלים קיצונים שבמהרה מתגלגל למלחמת אזרחים עקובה מדם. מזימות חדשות נרקמות וסודות ישנים מתגלים, אך בעוד האדמה בוערת, אמיר אביצור מוצא עצמו מתאהב ברוני ורדי, המעניקה לו נחמה ותקווה. האם יצליח להציל את מדינתו? האם האהבה תנצח? האם לא ניתן לבטוח באיש?

קובץ של הרהורים רוחניים, שצפו ברוחו של המחבר בעת שיטוטיו ביערות, בתקופות התבודדות ארוכות שעבר, ובשהויותיו במנזרי שתקנים.

יום אחד מתהפכים חייה של דניאלה. גונן, בן זוגה הטייס, צלל עם מטוסו למדבר והיא מוצאת את עצמה לבדה עם בנה הקטן. היא שוקעת באבלה וכאבה ומתקשה להסתגל למציאות החדשה. גונן נוכח דרך קבע בדמיונה והיא משוחחת אתו ונאחזת באהבתו.