הגותם הדיאלקטית של חסידי אשכנז

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית – בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו``אוצר לשון המקרא`` נועד למלא את החסר.
קהל היעד של מילון זה הוא הציבור המשכיל המתעניין במקרא כיסוד המעצב את תרבות ישראל. עניין מיוחד ימצאו בו תלמידים ומורים המתמחים במדעי היהדות ברמות שונות, בייחוד בתחום המקרא או בלשונות שמיות ובהן עברית. להם חשובה במיוחד השוואת המילים שבמקרא אל מקבילותיהן בלשונות השמיות השונות, כשם שהם מבקשים לדעת את הסבריהן של צורות קשות הנראות חריגות בלשון המקרא. כוונת הלומד מתוך עניין מיוחד זה היא לעמוד על פשט הכתוב: מה התכוון הכותב להביע, ובמה אפשר להסביר ולהצדיק את דרך ההבעה שהוא בחר בה. מכאן דרכו של המילון להביא בהערות שבסופי הערכים את גיזרונן של המילים ושל שורשיהן ואת דעותיהם של בלשנים ובעלי דקדוק (ולעתים קרובות של פרשני המקרא) על חוקי העברית המקראית ועל הסטיות-לכאורה מהם.

אלו ק"ן פרקי תהלים בהם ימצא אדם דרור לנפשו ותמצא ציפור – כנסת ישראל – בית לה, ודא רזא דקן ציפור

המפגש עם "האחר" אינו אלא מפגש עם הזר שבתוכנו, המעמת אותנו עם צדדים נחבאים שלנו

ביוגרפיה מקיפה על חייו ויצירתו של ר´ יוסף קארו, גדול אנשי הרוח והמעשה בתור הזהב של צפת במאה השש-עשרה ואחד המנהיגים המשפיעים בתולדות ישראל. הוא נודע בכינוי ´מרן´(אדוננו) בזכות ספר ההלכות האנציקלופדי בית יוסף וספר הפסקים שולחן ערוך, שהפך שם נרדף להלכה עצמה. מאחורי איש ההלכה הקפדן הסתתר מקובל נלהב, שמלאך שמימי גילה לו את סוד גלגולי הנשמות, רזי התורה ונפלאות הגאולה.
הספר מגולל את סיפור חייו המרתק, מילדותו בצל גירוש ספרד ושמד פורטוגל ועד לימי בגרותו, שבהם לקח חלק בנסיון לייסד סנהדרין בצפת. במהלכו נחשפת אישיותו המורכבת, על התמהיל של דקדקנות הלכתית והתלהבות מיסטית, בנייה של מרכז תורה וקבלה בצפת וצפייה נלהבת לעתיד משיחי.

מבחר מכתבים, נאומים, מאמרים והספדים אשר נכתבו ונאמרו במשך שנות פעילותו הציבורית של הרב שלמה גורן בהיותו הרב הראשי לצה"ל, הרב הראשי לתל אביב והרב הראשי לישראל. תקופה מכוננת זו של הקמת צבא ההגנה לישראל ומדינת ישראל, העמידה את הרב גורן בצמתים מרכזיים שבהם הביע את משנתו הרוחנית הייחודית והאמיצה בענייני מדיניות ציבורית, חינוך, הציונות ומדינת ישראל, יחסי דתיים וחילוניים ודת ומדינה.