אני מתרוממת ופותחת בריצה אמיתית. בגבולות העיר הזאת חיים אנשים רבים עם האשליה שאם רק ירוצו באמת, הכדורים לא ישיגו אותם. אני אחת מהם, כי בלי האשליה הזו אין טעם לברוח."
מעצר לילי שהשתבש מעורר את חשדה של אריאל, חיילת צעירה בגדוד חי"ר. כאשר היא מגלה שיחידת מסתערבים סודית הפועלת בגדוד החליטה לגייס אותה לשורותיה, כבר מאוחר מכדי לסרב.
אריאל יודעת דבר או שניים על התחזות, וגם מילה או שתיים בערבית; מהבית. לא מדברים על זה. זה גם לא יכשיר אותה לחיים החדשים שנכונו לה בלב העיר הפלסטינית הסמוכה, לצד סגן כהנא השחצן והשתקן - גם הוא יודע דבר או שניים, מילה או שתיים. משימתם היא להעמיד פני אחים ולהפוך לחבריו הקרובים של טארק, מפקדם הצעיר והכריזמטי של לוחמי החמאס המקומיים. אסור לדבר מילה בעברית, אסור לחשוב בעברית, אסור לחלום בעברית.
אריאל הופכת לג´יהאן. הקורא כמעט ושוכח יחד איתה שהיתה פעם מישהי אחרת.
בתהליך סוחף ודרמטי אריאל וכהנא נשאבים עמוק יותר אל חייהם המושאלים, אמונותיהם הבדויות וחברותם הכפויה עם מבוקש אכזר. המצב הקיצוני שבו שרויים השניים מייצר קשר ארוטי טעון, מכאיב והרסני בעוצמתו. בו בזמן, יחסיהם הקרובים עם טארק הולכים ומסתבכים. רגשות עזים צפים בין שלושת הצעירים הללו שחיים על הקצה, איש־איש וסיבותיו, בעיר שהורגים ומתים בה בשם האל, אך שום אל לא מראה בה את פניו.
השעון מתקתק לקראת פעולה שתגבה קורבנות רבים ולקראת ההתנגשות הבלתי נמנעת בין זהויות. אריאל יודעת שעליה לעשות משהו, אך בשם מי? ונגד מי?
זהו טקסט לופת, חושני, מורכב ונועז שלא נראה כמוהו בספרות העברית. לי־אור אמיר מסכנת את חיי הגיבורה שלה ואת שאננותם של קוראיה כדי למצוא מענה לשאלות הרות גורל, ולא מפחדת מהתשובות, גם כשהן מעוררות אי־נחת.

מפגש בדיוני בין ליאון טרוצקי לזאב ז´בוטינסקי - שניים מן המהפכנים הבולטים של המאה העשרים - עומד במרכזו של רומן זה, המשלב בין מציאות לבדיה.

הספר כולל מאה סיפורים קצרים ומרתקים על הווי ארץ ישראל המיועדים למסגרות חינוכיות וכן למסגרת המשפחתית.

1945, זלצבורג, אוסטריה. ג´ק וייסמן, קצין יהודי צעיר בצבא ארצות־הברית, מתמנה לאחראי על רכבת משא שעושה את דרכה מהונגריה

תבלינים הנעים לקצב שיר הלב, תקווה המגולמת בשניצל וצ´יפס, אצילות הלובשת כסות של פלאפל, סלט המטעין את קו המרוץ, ליצ´י השובר מוסכמות, סלמון המאחד משפחה ותפנית בקריירה המתרחשת בזכות שמאלץ.

"חמש דקות מאוחר יותר, בשעה שתיים לפנות בוקר בערך, אבינועם שרט את דלת ביתנו, גור כלבים ממושמע. כשפתחתי אותה זיהיתי את הריח הקלוש של הסיגריה מעורב בריח חזק, גברי. תליתי את המעיל שלו והדלקתי אור קטן נוסף בסלון.

הרפתקאות צעיר ארץ-ישראלי החוזר פצוע ממצרים עם פרוץ מלחמת-הקוממיות, נתקע בעיירה ערבית שעל הגבול ונאסף על-ידי רופא מצרי נאור - זהו נושא סיפורו המקורי של יצחק בן-נר. ביד בטוחה להפליא מגולל המחבר, כשרון ניכר בסיפור העברי, את פרשת היחסים המורכבים שבין הצעיר הפצוע ובין מארחיו, בהם ארוסת הרופא, את מסך - האיבה המתעבה מסביבו משמתחילים לעמוד על זהותו, עד לסיום המפתיע השמור לקורא כשמתגלית האמת כולה.
העלילה הפשוטה והמזעזעת, הטון הכבוש, המעבר מאדישות הגובלת בציניות אל הזדהות עם גורל הישוב הנצור ולסוף עם הקמת המדינה ושמחת הנצחון - אוצלים לסיפור זה את קסמו ויחודו.