בגיל 36 מנסה סופי סטאנטור, לאחר שעזבה מאחוריה את בעלה ועבודתה, להמציא את עצמה מחדש. היא עוברת דירה, אך במקום להתחיל מחדש כמו בסרטים, היא מוצאת את עצמה בהרפתקה לא צפויה.

ענבי זעם, הרומן הגדול של חתן פרס נובל לספרות ג´ון סטיינבק, ראה אור לראשונה לפני יותר משבעים שנה והוא אקטואלי מתמיד. מעבר לסוגיות הרלוונטיות המוצגות בו, כמו למשל הקשר המפוקפק שבין הון לשלטון, הקריאה בו היא חוויה ספרותית מעצימה ואיכותה היוצאת דופן ניכרת בכל דף.

משטרת שטוקהולם מנסה לפענח מוות בדירה יוקרתית. האם מדובר בהתאבדות או ברצח? בעבריין או באזרח? האם היה זה איש חוק או סתם עובר אורח? בעידן של הברחות סמים ממזרח אירופה למערבה, שבו משחקת שבדיה תפקיד מרכזי, לא ברור עוד מי הפושע ומי איש המשטרה, מי המרגל של המאפיה שהסתנן לשורות החוק ומי הסוכן שהצליח להעמיד פני איש חוק.

 השנה היא 1975 ורינו – שנקראת כך על שם עיר הולדתה במדינת נבאדה – מגיעה לניו יורק במטרה להפוך את העניין הרב שיש לה באופנועים לאמנות, ולעשות את זה מהר ככל האפשר.

הכירו את פלורה, נערה יתומה, חריפה ודעתנית להפליא. לאחר שהתחנכה בחוגיה המשכילים של לונדון היא עוברת להתגורר אצל קרובי משפחה, במקום שהוא היפוכו של נוף ילדותה

 גיבורת ´קוֹנטרַפּוּנקט´, הרומאן הרביעי של אנקוויסט, מכוּנָה פשוט "אשה", או "אֵם". המחברת מתקשה לנקוב בשמה. לפני קרוב לשלושים שנה, לאחר שהאשה סיימה את הקונסרבטוריון, וכשבתה ובנה היו קטנים, היא התאמנה בנגינה בפסנתר של "וריאציות גולדברג" מאת באך. עכשיו היא חוזרת לתרגל את היצירה התובענית, ובמקביל להטמעת התווים ולחילוץ המלודיות היא כותבת בעיפרון רסיסי זיכרונות מחיי המשפחה עם בעלה, בנה, ובעיקר עם בתה – כילדה, כנערה, כאשה צעירה. אפיזודות יומיומיות שלוות ותַמות, נוגעות ללב וכתובות להפליא, מתחים משפחתיים שגרתיים, ורגעים של קרבה גדולה, מסופרים כאן דרך עיני אשה מאופקת, קצת חרדתית, קצת רכושנית.