התלמוד, פסגת עולם הלימוד היהודי, הוא מפעל ספרותי חד-פעמי, אוסף דיונים מופלא הנוגע ומעמיק

הארמית היהודית הארץ-ישראלית היא הלשון שדיברו וכתבו יהודי ארץ ישראל בתקופת התלמוד ולאחריה (המאות ה3 - 8 לסה``נ) עד שהחליפה אותה הערבית. היצירות העיקריות מתקופה זו נתחברו (במלואן, כגון התרגומים הארץ-ישראליים או בחלקן, כגון התלמוד הירושלמי והמדרשים הארץ-ישראליים) בלשון זו.

יתרונו של מילון זה על-פני שאר המילונים הכוללים את אוצר הלשון הארמית היהודית הארץ-ישראלית שקדמו לו, בכך שהוא ניזון מן התגליות החשובות שבספריות אירופה ושבגניזה הקהירית, שנודעו רק מסוף המאה ה19- והעשירו את המקורות לאוצר הניב הארמי הזה. בסיסו של המילון אפוא הוא הקורפוס המלא של כל הטקסטים (שלא היו בידי מחברי המילונים הקודמים) שנכתבו בניב ארמי זה.

המילון החדש כולל כ-6,000 ערכים, ומצורף לו מפתח של מראי המקורות המפנים לערך במילון.

מילון זה נחוץ אף חיוני לכל חוקר העוסק בארמית ובשפות השמיות, בספרות חז``ל, ובלשונות ארץ ישראל בעת העתיקה.

ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם בתורת המלאכים בתרגומי התורה. מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה,

מגילת איכה, על חמש הקינות שבה, מעלה בזיכרון קוראיה את זוועות חורבן יהודה וירושלים ואת מנת גורלם האכזר של יושביהן מיד נבוכדנאצר מלך בבל. אך "איכה" איננה רק קינה על חורבן הבית הראשון, וכל מי שקרא בה – ביאר אותה או הרחיב בדרכים מגוונות את יריעתה – קונן גם על חורבן הבית השני בימי הרומאים ועל כל צרה וצוקה שניחתה על ראש עם ישראל בשנות גלותם הארוכות, במזרח ובמערב גם יחד. סבלם של היהודים לאורך הדורות עורר יוצרים רבים – סופרים ומשוררים, היסטוריונים ודרשנים – לתאר את אירועי זמנם כשהם שבים אל מגילת איכה ויונקים ממנה ומכאבה. ואין צריך לומר שהקורא במגילה בימינו אינו יכול שלא לחוש בכוחה של המגילה להכיל בקינותיה גם את שואת היהודים במאה העשרים.

הספר המונח בזה בפני הקוראים הוא פירוש ספרותי-רעיוני למגילת איכה, אך הקורא יוכל למצוא בו יותר מזה: הספר יאפשר לו לעקוב גם אחרי הרושם שהותירה מגילת איכה בספרות עם ישראל לדורותיו: בספרות חז"ל, בתרגומי המקרא העתיקים, בספרות ימי הביניים, בדברי פרשנים ובשירת הקודש, ועד ליצירות העת החדשה, שירה ופרוזה, המוסיפות משלהן לאנחותיהן של קינות העבר.

ההרחבות המלוות את הפירוש מפגישות אפוא את הקורא עם מדפים רבים בארון הספרים היהודי, אך גם עם הלשון העברית שבפינו ועם מראות הארץ בעבר ובהווה. כן שולבו בספר יצירות אמנות, כרזות ותצלומים המעידים בדרכם שלהם על יציאת המגילה מעולם הקודש אל עולם החולין והתקבלותה ופרשנותה בחיי הרוח של החברה הישראלית רבת הפנים.

ספר קטן מחכמתו הגדולה של הרמב“ם - רבי משה בן מַיְמון, ´הנשר הגדול´, גדול הפוסקים בעם ישראל בכל הדורות.