צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
|
 01/01/2015 תקציר
שגיא אלנקוה כותב שירה של פליאה כאובה ומרוסנת, שאין דומה לה בשירה העברית בימינו. הספר הוא התָּזה של נוזל מגבים כחול על שמשת המכונית שבה אנו נוסעים בעולם. מבט שמנקה את המבט. “הַיּוֹם מַחְבִּיא הֵיטֵב / מְאֹד / אֶת אוֹצְרוֹתָיו”: ברגעי הגילוי של האוצרות האלו אין צהלה. שום זרקור אינו נדלק כשהעין נפקחת אל ההבנה “כְּשֶׁאֶהְיֶה / אֶהְיֶה / נִיד עַפְעַף”. עין פקוחה רואה ניד עפעף: זה הכל. הקורא מעפעֵף בעינו־שלו פעם אחת, ומכיל, באישונו, את השיר ואת עתידו של המשורר. על אוצרות היום החבויים מדוּוח ביובש ענייני. כוס, בית, ציפור, דפדפן – הספר הוא אוסף של דברים פשוטים שרוצים רק שיִראו אותם, שישמעו את בשׂורתם, את קינתם. וגם המשורר עצמו הוא אוצר־יום כזה. כך הוא מתגלה לעצמו: “כְּשֶׁאֶגְמֹר אֶהְיֶה / מוּטָל / כְּמוֹ אֶבֶן. / אֶהְיֶה מַר אֵלְנְקַוֶּה / הָאֶבֶן”. זהו שיר מוות. אבל התיאור הענייני מבקש למחות את הדמעות המטשטשות. בסוף הספר, כמו ספח לדפים, מצורף “נְיַר טִישׁוּ עִם / פְּרָחִים”. לא פרח רומנטי מיתמר, ובכל זאת, פריחה. המשורר מציע את עצמו לנו, המקוננים, הן כמטפחת נייר למחיית הדמעות והן כפרחים לשׂים על שרידי “מַר אֵלְנְקַוֶּה / הָאֶבֶן”. וגם הספר הוא נייר כזה, ואפשר להשתמש בו כמטפחת, וגם כפרח אפור נוצץ של מילים פשוטות, יקרות. דרור בורשטיין תגובות קוראים
לחץ לסגירה
ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
הסיפור לשבתבמירוץ הבלתי נגמר בין מטלה למטלה אנחנו זקוקים לקרן אור, רגע של
נשימה, מישהו שיזכיר לנו את כוחנו הממשי.
 
שד יהיר
דרך הנקמהבורמה, 1852. ארתור באומן הוא סמל בחברת הודו המזרחית הנשלח למשימה סודית במהלך מלחמת אנגלו־בורמה השנייה. אבל המשימה כושלת, והלוחמים נופלים בשבי ועוברים עינויים.
להסתבך איתךרומן לוהט ומצחיק על גבר עשיר וחצוף שפוגש יריבה רצינית, שהולכת ללמד אותו כמה דברים על אהבה.
שמיטהבישוב דתי קטן, בין בתים זהים המאכלסים משפחות דומות, מתפתחת מערכת יחסים חידתית ואסורה בין מורה לתלמידתה.
שבטי מדינת ישראל : ביחד ולחודהחברה הישראלית כמהה ליחד, לביסוסה של רקמת חיים משותפת. זוהי חובתנו, לנהל את השיח ואת הדיון הזה, גם באופן מעשי, בכדי לחזק את היסודות עליהם יכולה וצריכה השותפות הזו לעמוד...
רוכלי האהבותזוג חוזר לדירתו הקטנה בתל אביב עם תינוק זעיר מכורבל בשמיכה. את פניהם
מקבלים סבתא הממטירה על ראשם סוכריות וסבא המרעיף עליהם ברכות.
אישה אל אחותהבישירות ובכנות מכנסת יעל משאלי באישה אל אחותה מקהלת קולות נשיים המדברים על אובדן ואהבה, אבל ותשוקה, שקרים ובגידה.
שלושה דברים לאי בודד"השנה היתה אלפיים ומשהו, אך העניינים לא היו עתידניים במיוחד."
נערת יום הולדתהוא הכניס אותי לביתו, כשלא היה לי לאן ללכת. הוא לא מנצל אותי, פוגע בי, או שוכח אותי.
סינדר |
