הסיפור הזה מתחיל כמו רבים אחרים: לפני זמן רב מאד... במקום הרחק מעבר לכוכבים הנוצצים שניתן לראות בשמי הלילה שלכם.

אֲנִי יֶלֶד סַקְרָן עִם הֲמוֹן דִּמְיוֹן, וְהֶחְלַטְתִּי לִרְתּוֹם אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי כְּדֵי לְהָבִין כָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת. יַחַד עִם אֲחוֹתִי הֵקַמְתִּי אֶת "סַיֶּרֶת הַמַּדָּע", וּבְכָל פַּעַם אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהָבִין תּוֹפָעָה אַחֶרֶת.

לאן נעלמה פגאתה?
החתולה החביבה על בלה דונה נעדרת,
ובלה מנסה כל לחש קסמים אפשרי
בניסיון למצוא אותה.
כל המכשפים והמכשפות בסמטת קובן
עולים על המטאטאים ומצטרפים לחיפוש, אך לשוא.

עופר איילים הוא ילד תוסס, כועס ועצוב. בלי להתכוון הוא פוגע בחבריו ובבני משפחתו, ומסתבך בצרות. ודווקא כשהכול נראה אבוד הוא יוצא למסע.

דני פותחת בחקירה במהלכה היא עוקבת, מותקפת, נבגדת, מסתכנת ונחבלת. היא חייבת למצוא

גאון הפשע ארטמיס פאול זימן לאיסלנד קבוצת עילית של בני פֵיות. 

הַפַּעַם הִגַּעְנוּ לְמִנְהֶרֶת–הַזְּמַן בְּתַחְפּוֹשׂוֹת, בְּדַרְכֵּנוּ אֶל
שׁוּשַָן הַבִּירָה.
אֲבָל לָמָּה הַמִּנְהָרָה סוֹגֶרֶת אֶת הַפֶּה שֶׁלָּהּ וְלֹא נוֹתֶנֶת לָנוּ לְהִכָּנֵס? וְאֵיךְ הִצְלַחְנוּ בְּכָל זֹאת לְהַגִּיעַ לֶעָבָר?
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ, יְלָדִים שֶׁל הַיּוֹם, עִם מַחְשֵׁב, טֶלֶפוֹן סֶלוּלָרִי וְהַכֹּל,  הָיִינוּ לְפֶתַע חֵלֶק מִתּוֹךְ מְגִלַּת אֶסְתֵּר שֶׁמּוֹפִיעָה בַּתָּנָ"ךְ.

הָיוּ הַרְבֵּה מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת 
בַּמְּגִלָּה שֶׁלָּנוּ.
הָיִינוּ בְּנֶשֶׁף בְּהַרְמוֹן הַנָּשִׁים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּבֵית–הָאֲסוּרִים. 
הָיִיתִי עוֹזְרוֹ שֶׁל הַסָּרִיס שׁוֹמֵר הַפִּילַגְשִׁים, וְשׁוּב הָיִיתִי 
בְּבֵית–הָאֲסוּרִים. קָרְאוּ לִי אֲפִלּוּ וַיְזָתָא.
זֶרֶשׁ, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָמָן הָרָשָׁע, אֲפִלּוּ הוֹסִיפָה לַצִּיּוּר שֶׁל עֵץ הַתְּלִיָּה שְׁנֵי עֲנָפִים, שֶׁהָיוּ מְיֹעָדִים לִי וּלְשָׁרוֹן.
אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּי אֶת הַמְּגִלָּה, וְיָדַעְתִּי לְמִי הִתְכַּוֵן הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁשָּׁאַל אֶת הָמָן, "מָה לַּעֲשׂוֹת לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?" 
וּמִי יִתָּלֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עַל עֵץ גָּבוֹהַּ.