גוזפין מונצנבאכר

בשנת 1906 הודפסו בוינה, בהוצאה פרטית, 500 עותקים של ספר ארוטי, בשפה הגרמנית. מאה שנים לאחר מכן הגיע מספר העותקים שהודפסו בגרמנית ובאנגלית ליותר משבעה מיליון, והיצירה תורגמה לעוד 31 שפות. הישג מרשים לסופר שדרש וקיבל עבור הזכויות ביצירה סכום של כמאתיים דולר בלבד. קשה להאמין כי מחברו של ספר ארוטי זה הוא גם יוצרו של ״במבי״!, ספר הילדים הנודע׳׳זיכרונותיה של ג׳וזפין מונצאנבאכר׳׳ מביא את סיפורה של נערה צעירה — כפי שהיא מספרת בגיל חמישים, במבט לאחור — וסוקר את לבלובה המיני בגיל ילדות, את מפגשיה המיניים הראשונים, את אהבותיה ואת ראשית דרכה המקצועית. בני משפחה, ״ישנונים״, ידידים, כמרים, מורים… כל מפגש הינו שלב נוסף בסולם שהוביל אותה אל אל פסגת הקריירה שלה.ספרו זה של פליקס סלטן — יהודי ממוצא הונגרי, בן למשפחה מוכת עוני, שהיה כתב בעיתון, עורך וסופר — הוכנס ל׳רשימת הספרים האסורים׳ בגרמניה ובאוסטריה בשנת 1960, ועמד במרכזו של משפט מפורסם על חופש הדיבור בגרמניה בשנת 1990. יכולתו של סלטן לתאר ולהעלות לעיניי הקוראים את חיי העוני והדלות של המעמד הנמוך — כולל השחיתות המינית שהיתה נפוצה ומקובלת, בבחינת רע הכרחי — אינה משאירה את הקורא אדיש. ״ג׳וזפין מונצאנבאכר״ הינו היצירה הארוטית הנפוצה ביותר בשוק הספרים, ובסיס ליותר משלושים סרטים, עשרות מחזות ואופרטות ומספר ״ספרי המשך״ שאינם מפרי עטו של פליקס סלטן))