ניו יורק, 1920. מלחמת העולם הראשונה הסתיימה, אבל שנות העשרים העליזות של המאה העשרים

הרומן הבגידה משרטט דיוקן מרתק וסוחף של חיים ברוסיה הסובייטית בימים שלאחר המלחמה, בעידן שפחד וטרור שולטים בכיפה. על רקע משפטי הרופאים היהודים שהתרחשו בסוף ימיו של סטלין, שלא היו שונים מכל עלילת דם אחרת, נפרש סיפור מאבקם האפי של האנשים הפשוטים לשרוד בתקופה קשה מנשוא.

ייחודו ועוצמת כתיבתו של ג´ונתן פראנזן המסאי באים לידי ביטוי בכרך זה. מצוקות החיים בעולם המודרני - תביעות הטכנולוגיה והפסיכולוגיה, הצרכנות המעוררת בו יחסי אהבה־שנאה ואופיים הטרגי של חיי הפרט בעולם המשתנה תדיר; עם כל אלה המחבר מתמודד בארבעה עשר מאמרים.

אחד המאמרים הוא המסה "למה לטרוח?" שפרסם ג´ונתן פראנזן בשנת 1996, ובה פרשׂ את השקפת עולמו הספרותית ואת דעתו על היצירה בארצות הברית. המאמר הודפס בכתב העת הארפרס ועורר סערה גדולה. העניין בו גבר עם הצלחתו של הספר התיקונים (עם עובד, ספרייה לעם, 2003), שביסס את תהילתו של פראנזן כאחד הסופרים החשובים בארצות הברית ובעולם כולו.

הקוראים נחשפים בקובץ לסיפורו המופלא של בית סוהר ענקי ומקורי, לתעשיית הייעוץ לחיי מין בריאים ומספקים, לשקיעתו של שירות הדואר וכן לפן אישי ומלא חמלה - התבוננות מכאיבה ומרגשת באביו החולה אלצהיימר של המחבר, הצועד בבטחה אל מותו.

מלכת השלג הוא מפגש רב קסם עם ארבע נפשות שמחפשות תכלית וסיבה.

יומנה של אישה שמנה ומשוגעת הוא סיפורה של מלכה ג´ונס, מורה לאמנות גדולת מימדים, בעלת פיוז קצר ולשון חריפה. יחד עם חברתה לילי ליין, דוגמנית עבר ומורה לצרפתית בהווה, היא תצטרך למצוא את הדרך להציל חברה שלישית מנישואים כושלים ואלימים.

אומרים שכשאתה נוקם במישהו אתה מאבד את התמימות.

בחייו של הפקיד ז´אן דזר, המתגורר בפריז של תחילת המאה העשרים, הכול מינורי, מאופק, קורקטי, מנומס, קטן. רק בימי א´ של סוף השבוע נפתחת בפניו האפשרות לחוות את הגירויים של העולם המודרני ההולך ומתפתח לנגד עיניו.

סיפור אהבה בעת מלחמה הוא סיפורם של אליס כהן פרירא וברני ספיר, שני יהודים הולנדים צעירים בני שבע-עשרה, המתאהבים זה בזו ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בהולנד.

בשתי הנובלות המובאות בספר זה – זבובי סתיו ופרשת קורילוב - חושפת אירן נמירובסקי את צפונות לבם של גיבוריה, שהם הפנים האמיתיות של המהפכה: לא המנהיגים, אלא המשפחות שעולמן משתנה ללא הכר. לא מחלקי הפקודות, אלא החיילים הזוטרים שנאלצים למלא אותן.

ספרות מהירה, פופית, מותחת, אימה מול אירוניה דקה. ספרות כמעט ויזואלית. דיאלוגים כחיצים הפוגעים במטרה.