כשנפטר הרודן הזקן חאפז אל אסד, ובנו בשאר תפס את כיסאו, קיוו הסורים כי היורש, רופא עיניים ואיש מחשבים נלהב, יפתח את בתי הכלא של המדינה ויוליך את ארצם למחוזות של חירות וקִדמה. תוחלתם נכזבה. הצהרות הפתיחה המבטיחות הוחלפו במשטר דמים ופחד. הבן התעלה על אביו.

ספרו של אמל ג´מאל  - החברה האזרחית הערבית בישראל: אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, עוסק בתהליכי שינוי מהותיים המתחוללים בחברה הערבית הפלסטינית בישראל. עניינם בהתהוותה של רשת ארגונים אזרחיים רחבה על פי היקפה, תחומיה, ודרכי פעולתה שלא הייתה כמותה בעצמתה ובהשפעתה.
טענת המחבר היא, שהתארגנות אזרחית זו, יצרה מנופי כוח ושינויים ארוכי טווח בחברה הערבית על גווניה, והשונות הרבה המאפיינת אותה. מנגד, מהווה תהליך זה מענה יסודי לאתגר שנכפה על החברה הערבית בידי הרוב היהודי, במיוחד נוכח עליית כוחות ימניים שמרנים בתוכו.
מדובר במפנה רדיקלי, שבמרכזו שינוי מרכז הכוח מהישענות עלפעילות פרלמנטרית כזירה פוליטית עיקרית, להתארגנות נוספת, עמוקה ואופוזיציונית יותר. שינוי משמעותי זה צובר עצמה, המשנה את כללי המשחק ותוצאותיו בקרב האוכלוסייה הערבית, ובתוך כך את יחסה לחברה היהודית ולשלטון.

הספר בוחן את מערכת היחסים בין יהודים וערבים בעיר מעורבת בתקופתנו

אנו עדים בעת האחרונה למצב פרדוקסלי: מכל עבר מאדירים את "חובת הזיכרון" (לקורבנות השואה), ובה בעת היהודים ננזפים בשם אותה חובה.

כיצד הצליחה קבוצה זעירה ושולית של אסלאמיסטים קיצונים והזויים לצמוח לארגון טרור מפלצתי שמאיים על העולם כולו.

הספר לוקח את הקוראים למסע מרתק ברחובות יפו, ירושלים וחברון. המסע מתחיל לפני כ־150 שנה, בימים שבהם יהודים וערבים שחיו בארץ היו שותפים לזהות על־לאומית רחבה ומכילה, כזו שאפשרה להם בפשטות לראות בעצמם, ואלה באלה, ´בני המקום´.