הספרעוסק ביחסה הסבוך של החברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע–עשרה אל מעשה הכתיבה, החל בהימנעות מהוראת הכתיבה במערכת החינוך המסורתית וכלה בלבטי הכתיבה של סופרים עברים בני התקופה.

מילות הקסם "אזן מלין תבחן" – שאבן עזרא עצמו מצטט מאיוב ל"ד, 3 – מיטיבות לבטא את אחיזתו האיתנה של ראב"ע בדרך הפשט, הבוטחת בכך שאוזנו של המפרש, הבקיא במקרא ובלשונו וכפוף לצווי ההיגיון והסבירות, אכן מיטיבה לשמוע את דברו של הכתוב לאמיתו. מטרת הספר היא לא רק לכנס שלושה-עשר ממחקריו של המחבר על דרכו הפרשנית של בעל הפשט הגדול, ולפרסם לראשונה בעברית שלושה שראו אור רק באנגלית, אלא גם לתקנם, לעדכנם, להשלימם ולהרחיבם. ההפניות הפנימיות וארבעת המפתחות מבריחים את פרקי הספר ועושים אותו במידה רבה לחטיבה אחת. הספר עוסק בשאלות-היסוד של פרשנות אבן עזרא ותפיסת הדרש, הגדרת הפשט, יחסי הגומלין עם קהל היעד, סודות ורמזים, לחצים פולמוסיים ובקשת האמת, ביקורתיות ושמרנות, המחלוקת העקרונית עם חכמי התלמוד (בעיקר רשב"ם), יחסו להיסטוריה ולמדעים, הפרשן בכבלי זמנו, המפרש שהיה למפורש ותולדות כתיבת פירושים לפירושיו

ב-11 בנובמבר 1942, חוק מספר 4305, הידוע כחוק המיסוי על ההון.

ליאון צ´ארני ושאול מייזליש, יוצאים יחד למסע אישי ולאומי מרתק בעקבות הקדיש, ויחד עימו אל מנהגי האבלות היהודיים.

הספר מציג את הגותו של משה אונא (1989-1902), מראשי הקיבוץ הדתי, הוגה דעות חלוץ ואיש עשייה

תוך כדי לימוד שפות אפריקאיות גילה המחבר להפתﬠתו ששבט הבמברה, השוכן בארץ מאלי

הציוויליזציה היהודית - הניסיון ההיסטורי היהודי בפרספקטיבה השוואתית וגילוייו בחברה הישראלית

הרבי מפיאסצנה, שנלכד בימי השואה בגטו ורשה, הצליח לחשל את רוח בני עדתו ולעודד אותם למאבק רוחני ופיזי כאחד.