1929. הזוג פאוור האירי וילדיהם הקטנים חוצים את האוקיינוס האטלנטי ומתיישבים בניו יורק. אולם על אף שהצליחו למצוא מפלט מחרפת הרעב באירלנד, חלומם לעתיד טוב יותר נגוז באבחת גורל אחת. עתה מוצאת את עצמה אחת הבנות, יחד עם עשרות קטינים נוספים, ברכבת העושה את דרכה אל מדינת מינסוטה. זוהי “רכבת היתומים”, והיא התקווה היחידה של נוסעיה – ילדים ופעוטות נטושים – למצוא בתים ומשפחות שיאמצו אותם אל חיקן.

2011. מולי אֵייר מסתבכת עם הספרנית בתיכון ונשלחת לבצע עבודות למען הקהילה אצל ויוויאן דיילי, קשישה בת 91 החיה בבית-מידות על חוף הים במיין. זוהי ההזדמנות האחרונה של מולי לעשות בחייה תיקון משמעותי לפני שתיפלט ממערכת האומנה – וההזדמנות האחרונה של ויוויאן להכניס סדר בארגזי הזיכרונות שלה, הסותמים את עליית הגג, וגם בזיכרונות עצמם. מתוך המכתבים הישנים והתמונות המצהיבות נפרש סיפור תלאותיה מכמיר הלב של היתומה האירית הרכה ושל הדרך הארוכה שעשתה על מנת למצוא מקום שניתן לכנותו בית. ולמרות שדורות רבים מפרידים בין השתיים, הקרבה המפתיעה שנוצרת בין מולי לוויוויאן מאפשרת להן להשלים עם תלאות העבר ולחולל שינוי אמיתי בחייהן.