בעולמו של הרב קוק לא הייתה סתירה בין ´תורה מן השמים´ לבין ´תורת האדם´ ותחיית ´האומה´

פירוש קהלת לר´ שמואל בן יהודה אבן תיבון

ספר זה הוא הזמנה פתוחה לחברה הישראלית למפגש עם אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות ופעיל חברתי נודע שהשפיע רבות על החברה האמריקנית. זוהי הזמנה להיכרות עם יהדות ששורשיה נטועים עמוק וענפיה פתוחים לכול; יהדות אכפתית שצומחת מאמונת אלוהים באדם.

מה פשר תפקידה המכריע של המילה הכתובה בתולדות היהודים? האם חילונים יכולים להישאר

ברחבי הספרות התלמודית פזורים עשרות רבות של סיפורים ודרשות המתייחסים לדמויות של כהנים מימי המקרא, דרך ימי בית שני ועד לזמנם של חכמי המשנה והתלמוד

האם יתכן שאדם המאמין בתורה מן השמים ומחוייב למצוות, יקבל את הרעיון שחלק מן התורה נכתב אחרי מות משה רבנו?

איני זוכר את הפרידה מהורי, גם לא מארבעת אחיי הקטנים שנותרו בביתנו בקזבלנקה.

הספר כיצד לקרוא את התנ"ך מנסה לצמצם את התהום הפעורה בין העולם העתיק והעולם המודרני. הוא מבקש להשיב את ספר הספרים לחיינו ולפתוח אותו בפני דורשיו.

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית – בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו``אוצר לשון המקרא`` נועד למלא את החסר.
קהל היעד של מילון זה הוא הציבור המשכיל המתעניין במקרא כיסוד המעצב את תרבות ישראל. עניין מיוחד ימצאו בו תלמידים ומורים המתמחים במדעי היהדות ברמות שונות, בייחוד בתחום המקרא או בלשונות שמיות ובהן עברית. להם חשובה במיוחד השוואת המילים שבמקרא אל מקבילותיהן בלשונות השמיות השונות, כשם שהם מבקשים לדעת את הסבריהן של צורות קשות הנראות חריגות בלשון המקרא. כוונת הלומד מתוך עניין מיוחד זה היא לעמוד על פשט הכתוב: מה התכוון הכותב להביע, ובמה אפשר להסביר ולהצדיק את דרך ההבעה שהוא בחר בה. מכאן דרכו של המילון להביא בהערות שבסופי הערכים את גיזרונן של המילים ושל שורשיהן ואת דעותיהם של בלשנים ובעלי דקדוק (ולעתים קרובות של פרשני המקרא) על חוקי העברית המקראית ועל הסטיות-לכאורה מהם.