ניקוֹלַאי סֶמיוֹנוֹביץ´ לֶסקוֹב (1895-1831) מוכר לקורא העברי בעיקר על פי היצירות "ליידי מקבת ממחוז מצנסק" (שאף הומחזה והוצגה מעל במות התיאטרון) ו"הנודד הקסום", המובאות בקובץ זה בתרגומה החדש של דינה מרקון. כטולסטוי וכדוסטוייבסקי, לסקוב נמנה עם גדולי הקלאסיקנים הרוסים של מאה ה-19, אך זכה לתהילת אמת רק במאה העשרים, מפני שהקדים את זמנו בשפת הכתיבה שחרגה מן המוסכמות הספרותיות של אותה עת – כל דמות מדברת אצלו בשפה ייחודית משלה, בניב מקומי המשופע בביטויים עממיים, או בשפתם היומרנית והמלאה בטעויות של אנשים משכילים-למחצה, ובכך לסקוב, אמן הסגנון, ממציא למעשה את השפה הרוסית מחדש; ובניסיונו לשחזור כמעט אתנוגרפי של תמונת ההוויה הרוסית על מעמקיה הנסתרים, שעם זאת, מאוכלסת ביצירותיו לא אחת ב"צדיקים" וב"רשעים" החורגים באופנים שונים מן הנורמה האנושית ובעלילות החורגות מגדר הרציונלי, מה שמשווה למציאות המתוארת נופך מוזר ופנטסטי, כמעט כשל מעשייה.

למרות הקושי העצום שבתרגום לשונו הייחודית של לסקוב, יצירותיו תורגמו כיום כמעט לכל שפות המערב. במבחר העברי כללנו, לצד יצירותיו רחבות היריעה, גם סיפורים ונובלות שבהן מתגלה לסקוב כממשיך מסורת הסאטירה הרוסית וכמבקר חריף ואירוני של אורחות חייה של החברה הרוסית של זמנו ושל הנורמות הנהוגות בה, הנגועות גם הן במוזרוּת-מה, כולל פולחן ה"ישישים הקדושים" שהיה בכוחם, על פי האמונה, לחולל נִסים. מדור נפרד בקובץ מוקדש ליצירות העוסקות ב"נושא היהודי" מנקודת המבט של המספר הרוסי, כולל "הגדה על פיודור הנוצרי ועל ידידו אברהם היהודי", המעתיקה את נושא ההבדלים הלאומיים-הדתיים אל מישור המשל והאגדה, והמסמך החשוב "היהודי ברוסיה", אשר נכתב כדו"ח לוועדה שבחנה את מצב היהודים ברוסיה בסוף המאה ה-19. כל אלה אינם אלא צוהר למכלול יצירתו של סופר יוצא דופן זה.