הספר רומן החניכה בקריאה ביקורתית:  ג´ורג´ אליוט וקריאת התגר הפמיניסטית מתמודד עם הדיון הפמיניסטי הרחב בסוגיית רומן החניכה הנשי במאה ה-19, ומתמקד בג´ורג´ אליוט וברומן החניכה המפורסם שכתבה, הטחנה על הנהר פלוס (1860). הספר מציע, לראשונה בעברית, תמונה מקיפה של ז´אנר מרכזי בספרות העולמית – רומן החניכה – תוך שהוא פורש את רעיון הבילדונג הגרמני ואת הדיונים המרכזיים בז´אנר החניכה ובשיח הפמיניסטי הכושל.

לצד הצגת חשיבותה של הביקורת הפמיניסטית, שחושפת את העיוורון המגדרי בחקר הז´אנר, מצביעה ד"ר תמי עמיאל האוזר על נקודות העיוורון של השיח הפמיניסטי עצמו, שמציג את החניכה הנשית ברומן המאה ה-19 כתהליך של הצטמצמות או נסיגה, המנוגד לתהליך הצמיחה המאפיין את החניכה הגברית. בגישה זו, הטחנה על הנהר פלוס נתפס כנציג מובהק של סיפור החניכה הנשי על החניכה הנשית.

לעומת המוסכמה הזו במחקר הפמיניסטי, מציעה עמיאל האוזר ניתוח מבריק של הרומן ומראה כיצד אליוט שוזרת תהליכים של נסיגה והתפרקות יחד עם היבטים של צמיחה והתפתחות, הן בסיפור התבגרותו של טום והן בסיפור התבגרותה של אחותו מגי, גיבורי הרומן. לבו של הספר הוא דוגמא מופתית לקריאה צמודה, מקורית ומלהיבה, שעוקבת צעד-צעד אחר התגלגלות הרומן ומראה כיצד מגי מפתחת את קולה הייחודי בעולם בו מתקיימת שליטה גברית מובהקת. תוך שימוש בתיאוריות עכשוויות, עמיאל האוזר דנה בסוגיות של מרחב פרטי-דומסטי ומרחב ציבורי, של כינון גבריות ושל חיי נשים בתקופה הוויקטוריאנית, ובוחנת את תפיסת החניכה של אליוט כפי שהיא משתקפת גם במכתבים, ביומנים ובמאמרים פובליציסטיים שכתבה. כך מציע הספר לחשוב מחדש על נרטיבים של חניכה נשית וחניכה גברית, ולקרוא אותם בדיאלוג עם המסורת הז´אנרית. זאת, מבלי לאמץ את התבנית המגבילה של הניגוד בין חניכה גברית מוצלחת לחניכה נשית כושלת, אלא מתוך פתיחות מחשבתית וקריאה ביקורתית, בעזרתן מצליחה עמיאל האוזר לשבור את גבולות המוסכמות הפמיניסטיות ולרענן את הקונבנציות הז´אנריות ואת תבניות הקריאה המקובלות.