איראן אז ועכשיו: חברה, דת ופוליטיקה - היא אסופת מאמרים המציעה התבוננות היסטורית ייחודית, בתולדותיה של איראן המודרנית.

הספר בוחן את מערכת היחסים בין יהודים וערבים בעיר מעורבת בתקופתנו

בשנים 2014-2015 יצא הסופר ניר ברעם למסע של יותר משנה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים כדי ללמוד איך באמת חיים אנשים במקומות הללו,

סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל 1948-1956

121 שנה לאחר שפרויד תיאר לראשונה את טראומת הקורבן, הספר טראומת הכובש, הקולנוע, האינתיפאדה מציג פרדיגמה תיאורטית חדשה לדיון במלחמות בעידן הנוכחי – טראומת הכובש. האבחנה בין טראומת הקורבן, שהיא טראומה פסיכולוגית, לבין טראומת הכובש, שהיא טראומה אתית, מוליכה לניתוח מקיף של גל הסרטים החדש שהולידה האינתיפאדה השנייה.

הקולנוע התיעודי הישראלי שנוצר בתקופה זו הוא קולנוע נועז, חתרני, שתובע מקהלו לשבור את קשר השתיקה וההכחשה של עוולות הכיבוש. קולנוע זה ייחודי בכך שהוא שופך אור לא רק על הטרגדיה של הפלסטינאים תחת הכיבוש אלא גם על זו של החיילים והחיילות הישראלים הנוטלים חלק בעימות שבו הפרת זכויות אדם של אוכלוסייה אזרחית גורמת להם ל"הלם קרב מוסרי", לטראומה אתית, ללא מרפא.

רעיה מורג מראה כיצד תיאור טראומת הכובש כטראומה אתית משמעו תביעה לאחריות ולהכרה בעוול שנעשה לאחר הפלסטיני – תביעה המופנית הן אל החיילים והן אל החברה ששלחה אותם בשמה לפעולות שיטור בשטחים. בתביעתו לכינון הכרה זו, הקולנוע התיעודי מפרק את עמדת הקורבנות השכיחה בשיח הציבורי הישראלי הפוסט-שואתי, תוך כדי כך שהוא משרטט את המעבר מעידן העד הפוסט-טראומטי לעידן הכובש-מעוול הפוסט-טראומטי. היצירות התיעודיות מראות לנו שעלינו להתגבר על עמדת הקורבנות ולהכיר בעצמנו כמעוולים כדי שנוכל לממש את המחויבות המוסרית העמוקה שלנו ביחס לאחר האתני כמו גם ביחס לעצמנו.

שלוש-עשרה תפניות עבר האזור שלנו עד שהגיע אל הכאוס הנוכחי. מספר ביש-מזל.

כיצד הצליחה קבוצה זעירה ושולית של אסלאמיסטים קיצונים והזויים לצמוח לארגון טרור מפלצתי שמאיים על העולם כולו.

בימי שלום ובימי מלחמה, בבית ובחוץ, הסכסוך העיקש מצליח לבלבל גם את מי שכבר חי אותו שנים ארוכות. גבול בינינו וביניכם הוא ניסיון חדשני לצייר בלשון בהירה את התמונה המסועפת: ההתחלות, המתחים בין הצדדים ובתוכם, השחקנים, הגיאוגרפיה, הסכנות, הסיכונים, הסיכויים. גבול בינינו וביניכם מנסה להכניס סדר ב"בלגן" העצום הזה, ולהציג תמונה מעמיקה ושלמה.

במלאות‭ ‬יובל‭ ‬שנים‭ ‬למלחמת‭ ‬ששת‭ ‬הימים‭ ‬מפרסמת‭ ‬המחלקה‭ ‬להיסטוריה‭ ‬בצה‭"‬ל‭ ‬את‭ ‬מחקריה‭ ‬על‭ ‬המלחמה‭.

ספר זה בוחן את חייהן ומצבן של אימהות יחידניות – אלמנות גרושות או פרודות – בחברה הפלסטינית בישראל. המורכבות המאפיינת את חייהן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל והתחושה שבחייהן נשזרים דיכוי ושמרנות, לצד התנגדות וחיפוש אחר דרכים לשחרור, נדונו במחקרים שונים בשנים האחרונות, אולם עדיין לא נחקרה מציאות חייהן של אימהות פלסטיניות יחידניות. ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו מנקודת מבט פמיניסטית עם אימהות יחידניות פלסטיניות בישראל; ניתוח הראיונות מציג את זהותן הדינמית והמורכבת של נשים אלה, המתנהלות במרחבים היברידיים, תוך כדי בחינת ההצלבה של מיקומי שוליים מגדריים, מעמדיים ואתנו-לאומיים בהתנסויותיהן. 

העלייה בשיעור האימהות היחידניות בחברה הפלסטינית בישראל והתהוותו של דפוס משפחתי "חדש" חלה במקביל למגמות השינוי באוריינטציה של דגם מדינת הרווחה בישראל, המתרחשות החל משנות ה-80, ולאימוץ הדגם הניאו-ליברלי. צמצום מעורבותה של המדינה, כמו גם מעמדם האזרחי של פלסטינים בישראל, מתווספים לגורמים תרבותיים ייחודיים הנובעים ממעמדן של נשים אלה בקהילותיהן.

היצירה הרוחנית והפפובליציסטית של אב, יעקב יהושע זכרונו לברכה (1905-1982) מתחלקת בעבורי לשתי תקופות שונות - התקופה הערבית והתקופה הספרדית.

ספרו של אמל ג´מאל  - החברה האזרחית הערבית בישראל: אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, עוסק בתהליכי שינוי מהותיים המתחוללים בחברה הערבית הפלסטינית בישראל. עניינם בהתהוותה של רשת ארגונים אזרחיים רחבה על פי היקפה, תחומיה, ודרכי פעולתה שלא הייתה כמותה בעצמתה ובהשפעתה.
טענת המחבר היא, שהתארגנות אזרחית זו, יצרה מנופי כוח ושינויים ארוכי טווח בחברה הערבית על גווניה, והשונות הרבה המאפיינת אותה. מנגד, מהווה תהליך זה מענה יסודי לאתגר שנכפה על החברה הערבית בידי הרוב היהודי, במיוחד נוכח עליית כוחות ימניים שמרנים בתוכו.
מדובר במפנה רדיקלי, שבמרכזו שינוי מרכז הכוח מהישענות עלפעילות פרלמנטרית כזירה פוליטית עיקרית, להתארגנות נוספת, עמוקה ואופוזיציונית יותר. שינוי משמעותי זה צובר עצמה, המשנה את כללי המשחק ותוצאותיו בקרב האוכלוסייה הערבית, ובתוך כך את יחסה לחברה היהודית ולשלטון.