אוריאלה, גיבורת הספר, מתקרבת לגיל השלישי. היא נשואה לרופא נשים מקסים, מגדלת שני ילדים מתבגרים וחיה בבית יפהפה ומרשים. אבל היא נושאת את מבטה אל השמים, ומתוך הנוחוּת של הבורגנות הישראלית - המעלה על נס יופי, כסף ומעמד חברתי - היא יוצאת למסע עיקש שתכליתו לרפא את פצעי הילדות ולהתפייס עם החיים.

´השַׁער של ג´ולייט´ הוא סיפור-משפחה רחב-יריעה, הכתוב ביכולת לשונית נדירה ופורשׂ שפע של אנקדוטות משפחתיות שובות-לב ומשעשעות, יחד עם עושר של דימויים שלא במהרה יישָׁכחו. ובו-בזמן מתיך הספר את "תולדותיה של משפחה אחת" לתוך "תולדותיו של ציור אחד", ציור ענק ממדים, פשוטו כמשמעו, העומד במרכז.

מרגלית בן שושן, אמנית לחימה גלוחת ראש, איבדה את המאהב שלה ואת הטעם לחייה. בימים היא מנהלת את מזנון הברֵ כה של הקיבוץ, ובלילות משוחחת עם אהובה המת. עד שיום אחד מגיע אליה בנו אביעד, נער יפה ורגיש, חובב צלילות עומק ושירת לווייתנים, ומספר לה סיפור מדהים:

משהו מוזר מאוד, אפל ומסתורי, מתרחש בחממת הפלפלים של הקיבוץ. זקני המשק, בעיקר אלו שנוטים למות, מרוכזים שם, מבודדים מהעולם, לשם... לשם מה, בעצם?

מרגלית ואביעד, גיבורים בעל כורחם, יוצאים לפענח את הסוד השמור. החקירה הבלתי אפשרית הזאת תפגיש אותם עם סודות נוספים ועם סיפורים קבורים של האנשים הקרובים להם ביותר.

בעין שאינה מחמיצה דבר, עוקב ירמי פינקוס אחר ההוויה הרוחשת בהתמדה חשאית בדירות, בחצרות, בחדרי מדרגות. גיבוריו של קובץ הנובלות – ובהם דוגמן תחתונים יהיר, רווקה זקנה שטופת פחדים, נער שבולש אחר זוג שכנים תימהונים, רוקח שוויצרי גרגרן ומתווכת דירות אמהית – תוזזים ברוב עסק, אבל ניכרים באמת במה שהם נמנעים מלעשות. הם כלואים בכוריאוגרפיה טקסית עשירה, שבאמצעותה הם מקפידים במצוות בדידותם ומאַבְּקים חלומות על חיים אחרים; עד לרגע שבו הטקס מופר, ומשהו אחר וזר מחלחל פנימה.

"אני זוכרת את עצמי ביום חם נוסעת לתחנה המרכזית בת אביב כי רק משם ידעתי איך להגיע למקומות האחרים."

בלשון קולחת וחפה מכל פוזה פורש המחבר את סיפורו המרתק של ילד, עולה חדש מפולין, שרצה בכל מאודו להיות ישראלי. בספרו אוטוביוגרפיה של ריצה משתרגים יחדיו סיפורי הריצה מחייו הבוגרים והתחנות המרכזיות שהיוו לו השראה: קן השומר הצעיר, הפועל תל אביב, קיבוץ בית אלפא וסיירת שקד.