בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, לבין האורתודוקסיה היהודית.

טענת הספר היא, כי המלחמה הביאה לידי הבשלה וגימור מגמה שסתרה את האתוסים והמיתוסים הבסיסיים של הציונות הדתית הקלאסית. מלחמת ששת הימים “חילצה” את הציונות הדתית מהסקטוריאליות ומהדימוי הירוד שאפיין אותה בעבר. 

תולדות הציונות הנוצרית מזמן הצצה מרתקת אל העבר - אל ימיה הראשונים של התמיכה במולדת היהודית

בוחן את תופעת המשק החקלאי הקטן ומרובה הענפים. משק זה נועד לאפשר לאיכר היהודי ואשתו, להוציא את עיקר לחמם מן הקרקע הלאומית בכוחות עצמם, ללא תלות בעבודה שכירה.

דוד‭ ‬בן–גוריון‭ ‬הניח‭ ‬שורה‭ ‬של‭ ‬בעיות‭ ‬ושאלות‭ ‬מדיניות‭, ‬חברתיות‭ ‬וערכיות‭ ‬שישראל‭ ‬מתמודדת‭ ‬איתן‭ ‬עד‭ ‬היום‭.

ב-11 בנובמבר 1942, חוק מספר 4305, הידוע כחוק המיסוי על ההון.

המעלעל בעיתוני ילדים שראו אור בארץ ישראל בתקופה של טרום הקמת המדינה, אם היה ילד באותם ימים ודאי יתנגן בזיכרונו "שיר הנמל" של לאה גולדברג: "למרחקים מפליגות הספינות / אלף ידיים פורקות ובונות". אלה אשר לא ידעו את התקופה ההיא, יתפלאו לגלות באותם עיתונים את "במדינת הגמדים" של אלה וילנסקי הכֹּה מוּכַּר עד היום, בצד "הַפלא ופלא" ("ומשה הכה על סלע") של י.ד. קמזון .

הספר "מחאי מחאי כפיים" – פואטיקה ואידיאולוגיה בשירת הילדים העברית בתקופת היישוב 1948-1939, בוחן כיצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם להמשך המפעל הציוני. כך כתב בגיליון השני של  הבוקר לילדים (28.8.1943) העורך יעקב חורגין: "חובה קדושה מוטלת עלינו להקדיש את חיינו למטרה אחת: לעבוד ולהילחם, עד שנכין בשביל עצמנו את הפדות...אך אנו, המבוגרים, לא נוכל לבצע את כל המפעל הגדול הזה. אתם, נערי ישראל... תצטרכו להמשיך את המפעל ולסיימו."

כיצד כתבו על המולדת לילידי הארץ משוררים שלא נולדו בה? כיצד שוררו לילדים על גבורה והקרבה עד מוות? כיצד התייחסו בשירים לעם שישב פה קודם? כיצד השתמשו הכותבים בתכונתה הפיגורטיבית של השירה כדי להוסיף משמעות גם למבוגרים, לעתים שונה מזו שיועדה לילדים? והאם השפיעו השירים על עיצוב תודעתם של הקוראים הצעירים, של הדור אשר הקים את המדינה?