בבבל על גדת הפרת, במאה השלישית לספירה, חיה ילתא, ´נסיכה´ יהודייה, ששמה המלא- איילת. 

מונחים רבים שהם כיום חלק טבעי של השפה היו מחוץ לעולמו של הסופר המקראי. כך למשל גלקסיה ודנ"א לא היו ידועים בתקופה הקדומה ומשום כך אינם חלק מהשפה התנ"כית. לעומת זאת, ת אחרות, מושאם ונושאם של סיפורי תנ"ך לא מעטים.

בעיית כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה בפילוסופיה והתיאולוגיה היהודית; האם כל-יכולתו של אלוהים מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה; מבוסס על עבודת דוקטורט שנכתבה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ´ זאב הרוי

הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן

במרכזו של ספר חשוב ומרתק זה עומדת דחיית גישתו של הרמב"ם, שהגדירה את הזהות היהודית באמצעות עיקרי אמונה דוגמטיים.

בתקופה המודרנית העצימה התרבות המערבית עוד ועוד את חשיבותה של הבחירה האישית. בעידן הפוסטמודרני לבש המהלך הזה צביון גרוטסקי, קיצוני ומסוכן. כל זהות מתוארת כמגבילה את חופש הפרט, ולכן מנסים לפרק אותה ולעקור כל שורש. עם, קהילה, משפחה – כולם משמשים היום יעד למתקפה עזה ואת כולם מנסים להרוס ולפורר. אפילו הזהות המגדרית או האישית מתוארת כאשליה דכאנית. בכסות הדגל הבדיוני של מאבק בדיכוי, גוזלים מהאדם כל עוגן ומרוקנים מתוכן את כל מעגלי זהותו הבריאים. מכים שורשים ממפה את חזיתות המאבק הזה, מתאר את מקורותיו בעבר ההיסטורי ובתולדות הרעיונות ומזמן אותנו למסקנה נחרצת: בלי שורשים לא יהיה גם פרי.