אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מדינת ישראל עוד מתקופת המדינה שבדרך, ושנובעים מהיותה מדינת הגירה, הוא הצורך במתן שיכון ודיור למאות, אלפים ויותר מהגרים המתדפקים על דלתותיה.
במונחי מודרניזציה, ארץ־ישראל של ראשית המאה העשרים הייתה ארץ חדשה, כר נרחב לניסויים בהתיישבות. הציונות המעשית אימצה את מודל הכפר כצורת היישוב הדומיננטית של ארץ־ישראל, מחוזקת בערכים חלוציים ועטופה באידיאולוגיה ובסמלי סטטוס. החלוצים, לעומת זאת, נמשכו ברובם דווקא אל העיר, שהייתה אז מעוז היוזמה הפרטית, רחוקה מתפיסות חברתיות שוויוניות, שראתה בשיכון פועלים בתוכה סכנה ליציבות הפוליטית־שלטונית בה. בנקודה זאת נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה המפגש בין התנועות החברתיות, שהחלו להרים מפעל אדירים של שיכון שכבות הפועלים בערים באירופה כחלק מסוציאליזם מוניציפלי, דוגמת וינה, לבין תנועת השיכון העירונית של הפועלים בארץ־ישראל.

הייחודיות של הספר טמונה בארבע נקודות עיקריות:
•בראייה ההשוואתית הרחבה בין הנעשה בתחום השיכון הציבורי של פועלי העיר בארץ־ישראל בתקופת טרום המדינה, לבין הפעילות בנושא זה באותה תקופה במדינות אחרות.
•במחקר המתמקד בבסיס האידיאולוגי של שיכון הפועלים העירוני בארץ־ישראל, תוך יצירת כלים רעיוניים ומעשיים לבניית אלפי יחידות דיור בשכונות עובדים ופועלים, שהפכו לערש השיכון הציבורי בארץ־ישראל.
•בדיון ב"ארכיטקטורה החברתית" של שיכון הפועלים כמיישמת את הרעיונות החברתיים שבדיור הומני, שוויוני ואיכותי, התואם את אורח חייו של האדם העובד.
•בחשיפה ראשונית ומעמיקה של תהליכי המוניציפליזציה בארץ־ישראל בתקופת המנדט ושל הקשר שלהם לדמוקרטיזציה של התחיקה העירונית בקריות הפועלים, כבסיס לתחיקה מקומית מתקדמת במדינת ישראל.

הספר הנו תוצר של שנים רבות של מחקר, ומכנס חומרים שחלקם פורסמו ורובם טרם ראו אור בראייה אינטגרטיבית רחבה, הרלוונטית גם לימינו אלה.

כמו לתורה ואולי אף יותר, גם למדינת ישראל יש שבעים פנים. אנשים שהשפיעו, שעיצבו את דמותה. הם באים מכל שכבותיה ומקצות הקשת הפוליטית, הדתית והחברתית. שולמית אלוני שקדמה את זכויות האזרח והנשים., לצד הרב צבי יהודה קוק, שתלמידיו הביאו את הציונות הדתית לקדמת הבימה. יגאל אלון שניצח על המערכות החשובות של מלחמת העצמאות, אך הודח וכמעט נשכח, לצד טל ברודי, שהיה לאחד השגרירים הטובים של המדינה, לא רק בספורט אלא בהכל. יצחק רבין, שהנהיג מטכ"ל עמוס אגו במלחמת ששת הימים לניצחון גדול, לצד יהודה עמיחי, מהמשוררים הבולטים בעולם במאה שעברה. אלי הורביץ, שהקים אימפריית תרופות גלובלית, לצד יזמי מובילאיי, שבשורה מהפכנית בפיהם-כי מציון תצא המכונית האוטונומית.

הספר מציע לקסיקון סוציו-דמוגרפי, התורם לעיון מחודש במפת המזרח התיכון על היבטיה הטריטוריאליים, דמוגרפיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים.

 הסיפור הישראלי-סיני הוא סיפור מופלא השזור היסטוריה ותרבות ייחודיות, דיפלומטיה עדינה ועסקים חובקי עולם, שחלקם היו אף 

מייקל ריץ´ היה התגלמות החלום האמריקני: ניצול שואה חסר־כול, שצמח בכוחות עצמו, והיה לסוחר הנפט העצמאי הגדול בתבל ולמי ששינה את כלכלת העולם כאשר המציא את שוק הנפט המיידי.

האם‭ ‬קריאה‭ ‬לחרם‭ ‬על‭ ‬ישראל‭ ‬או‭ ‬לסרבנות‭ ‬לשירות‭ ‬בצה‭"‬ל, ‬נכללת‭ ‬בחופש‭ ‬האקדמי?  מהו‭ ‬החופש‭ ‬האקדמי‭?

בספטמבר 1913 נאמה רוזה לוקסמבורג באסיפת המונים בפרנקפורט דמיין על המיליטריזם. בין השאר אמרה שאם יידרש מאת פועלי גרמניה ביום מן הימים להרים את נשקם נגד אחיהם שמעבר לגבול, יענו: "לא, זאת אין אנו עושים". על סמך דברים אלו נתבעה בפברואר 1914 למשפט ונידונה למאסר לשנה אחת. משבר הסוציאל-דמוקרטיה הוא עלון שנכתב על ידי ההוגה והמהפכנית רוזה לוקסמבורג (1871-1919) בעת יושבה בבית הכלא בברלין בשנת 1915 בגין קריאתה למעמד העובדים הגרמני להתנגד למלחמת העולם הראשונה. בעלון זה מותחת לוקסמבורג ביקורת נוקבת נגד החלטת הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים לתמוך בהחלטת ממשלת גרמניה לצאת למלחמה ולהשעות את המאבק הסוציאליסטי למשך המלחמה לטובת "שלום בית" בגרמניה. בביקורתה משתמשת לוקסמבורג במתודה ההיסטורית-מטריאליסטית כדי לחשוף את שקר האחדות הלאומית והגנת המולדת ששימשו להצדקת המלחמה; תחת זאת היא מתארת אותה כ"מלחמת מתקפה אימפריאליסטית", שמונעת מכוח אינטרסים קפיטליסטיים-ציניים: "כאן מתגלה מלחמת העולם הנוכחית לא רק כרצח בממדי ענק, אלא גם כהתאבדותו של מעמד העובדים האירופאי. הלוא אלו הם חיילי הסוציאליזם עצמם, הפרולטרים של אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה, בלגיה, אשר טובחים אלו באלו מזה חודשים בפקודת הקפיטל, שנועצים אלו בלב אלו את ברזל המוות הקר, ובהיותם לפותים אלו באלו בזרועות קטל מתגלגלים יחדיו אלי קבר".

"אלמלא ידעתם, הקוראים, את קורותיה של רוזה לוקסמבורג ואת דבר הירצחה מעט לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, יכולתם לטעות ולחשוב שלפניכם ניתוח אקטואלי עד כאב, טיעון אידיאולוגי שנכתב זה עתה בידיה של מתבוננת מעמיקה ומוכשרת מבע. ההבנה שמדובר בטקסט בן כמאה שנים נותנת לו עומק ומשמעות של כמעט נבואה".

הספר חברות הכנסת הוא מסמך נדיר הסוקר מאה ועשרים שנות ציונות מנקודת מבטן של עשרות נבחרות ציבור – חברות אספות הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי וחברות הכנסת ב-62 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. תולדות חייהן משולבים בהיסטוריה הארץ-ישראלית, ופירוט עשייתן הציבורית ועבודתן בכנסת מעניק הזדמנות מרתקת וראשונה מסוגה לקורא לעמוד על תרומתן של נשים לדמותה החברתית והפוליטית של המדינה ולבניין החיים הדמוקרטיים בישראל.

המחלוקת וההתנגשות בין קפיטליזם ופמיניזם הן העומדות במרכז הספר המשלב זיכרון אישי עם מחשבה פוליטית ומחקר אקדמי, רשמי שיחות, כרוניקה עיתונאית ופרשנות ביקורתית המוגשת מנקודת ראות רעננה ובלתי שגרתית.