דורון רובין הלך לעולמו בינואר 2018, זמן קצר לאחר שהשלים את כתיבת בדרכי שלי. נפתח בהקדמה מאת הנשיא ראובן ריבלין ומצורפים בו פרקים,

זמן קצר אחרי מות אשתו בנסיבות מסתוריות, נשלח הבלש מארק נובאק למה שאמורה להיות משימה שגרתית בעיירה גריסון המושלגת, הרחק מביתו בפלורידה. בגריסון מחכה לו רידלי בארנז, שעשר שנים קודם לכן הוציא ממערה מקומית את גופתה של הנערה שרה מרטין, ומייד נחשד ברציחתה. למרות שהחשדות נגדו לא הובילו לכתב אישום, בארנז הוא זה שהזמין את נובאק לעיירה במטרה לגלות אחת ולתמיד מה באמת קרה באותו יום מתחת לפני האדמה.
אל אף שהרצח של שרה מרטין הוביל את גריסון לשפל כלכלי ולסכסוכים בין התושבים, נדמה שאף אחד חוץ מרידלי בארנז לא ממש רוצה שנובאק יחטט בעבר. יש גם מי שפועל לעצור אותו בכל דרך אפשרית ודואג להכניס אותו למערה הקפואה והמורכבת.
האם מארק נובאק יצליח לצאת החוצה? ואם כן - האם יגלה מי הכניס אותו פנימה? ולמה? ומי רצח את שרה מרטין? והאם יש קשר בין המקרה למותה של אשתו?

ג´ו טלברט נחלץ בעור שיניו מבית ילדותו העגום והבעייתי ועכשיו הוא לומד בקולג´ ובסך הכול נהנה מהחיים; אפילו מעבודתו בפאב, שם הוא נאלץ מדי פעם לשכנע לקוחות שיכורים מדי לסגור את היום ועל הדרך חוטף מכה או שתיים.

בקורס לספרות מוטל עליו לראיין זר מוחלט ולכתוב ביוגרפיה קצרה שלו. ג´ו מוצא מרואיין אידיאלי: קרל אייברסון – ותיק מלחמת וייטנאם, שריצה שלושים שנות מאסר בכלא על אונס ורצח של נערה ועכשיו גוסס מסרטן בבית אבות מקומי. לטיפוס כזה בטוח יש סיפור מעניין. ג´ו מתחיל בתחקיר ומתקשה להבין איך קרל, שסיכן את חייו במלחמה והציל חברים לנשק ממוות בטוח, נעשה אנס ורוצח. הוא משתכנע שקרל נכלא על לא עוול בכפו ויוצא למסע להוכחת חפותו. אלא שזה לא כל כך פשוט, בעיקר כשיש מישהו שמאוד לא מעוניין לנער את האבק מתיק החקירה הזה.

ראשי הילדים עטורים בזרים, בגדיהם יפים ולבנים ובידיהם סלי ביכורים.