זהו סיפור על חורף קר ומושלג בעיירה יהודית טיפוסית במזרח אירופה, הממוקמת על שפת נהר הדנייפּר, אי אז במאה ה-19. החורף הקפוא נעשה עד מהרה חם ותוסס עת לעיירה מגיעות שתי דמויות ססגוניות ומלאות עוצמה, אך גם שונות זו מזו בתכלית. האחד הוא יונה גיטל´ש, גיבור הסיפור, בן העיירה שנחטף בילדותו לשירות בצבא הצאר הרוסי. לאחר שנים ארוכות של סבל שבהן נאבק לשמר את עולמו הרוחני והדתי, הוא שב לעיירת מולדתו כרופא מוסמך בצד היותו חסיד עובד אלוקים הנושא את ייסוריו בשתיקה. השני הוא ד"ר גולדפאלם, משכיל יהודי ממערב אירופה, שחקר את הפילוסופיה של עמנואל קאנט ומגיע חדור תודעת שליחות לנהל את בית הספר הממשלתי היהודי בעיירה ולהפיץ את רוח ההשכלה במזרח אירופה.

הרופא והפילוסוף – סיפור פלאים על הרופא יונה גיטל´ש מתאר את המפגש בין עולמם של יהודי מזרח אירופה לזה של יהודי מערב אירופה, את השיח בין שתי הדמויות בענייני רפואה והגות, בשאלות של מוסר ויהדות, השכלה ורגש, יצירתיות ומדעיות ועוד. הוא מתאר בפרוטרוט ובחן את דיוקנם, לבושם, שפתם, אורחות חייהם ובתיהם של רבנים ואנשי מעשה, חסידים ומשכילים, עניים וגבירים בעלי ממון ומעלה שאלות עמוקות של זהות ומפגש בין תרבויות שונות.

חנה שמוש נפטרה בביתה בקיבוץ מעיין ברוך ב-15 במרס 2016. היא קבורה בבית העלמין מרחק כמה מאות מטרים מן הבית בו חייתה למעלה משישים וחמש שנה עם בעלה, הסופר אמנון שמוש. הקשרים הרוחניים והנפשיים בין השניים לא נפסקו עם מותה, כשם ששיחות בין השניים היו חד צדדיות לאורך מחלת האלצהיימר שלה, וזכו לביטויי אהבה ותודה מרוכזים ומצומצמים, כך גם המכתבים הפותחים את הספר הזה. אלא שבמהלך הכתיבה נתגלו כל אוצרות המכתבים שנכתבו בין השניים במהלך הנסיעות והשליחויות של אחד מהם הרחק מן הבית. וכך תמצאו כאן מכתבים מצרפת לניו יורק מ-1951, מארצות אפריקה ואירופה, מאמריקה וכמובן ממעיין ברוך. וגם התכתבויות עם חברים אישיים כגון שמעון פרס, שאילו היתה חנה בחיים, היה אמנון קורא אותם באוזניה ומעלה חיוך של תודה על פניה.

אֵ-ל מִסְתַּתַּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן. האומנם מסתתר? ילדות היא מולדת. מהי ילדותו של מספר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן?