"שלמוּת, מעצם טיבה, איננה משתנה. אם תוסיפו עליה משהו, אם תגרעו ממנה משהו, היא תתפוגג. היא עוגייה שלא תיאכל, קלוריה שלא תישרף, לב שלא יישבר עוד לעולם."

ברגע שראיתי את הים לבי התמלא... הסבתי את פני מן הצל האדום. הפסקתי לחשוב על פירמידת הרוצחים ועל פזיזותו של סנגאי. הפסקתי לחשוב על חלקי בכל הטירוף הזה. ורכבתי, במחיצת חברי, אל עבר הקץ של הכול.

שאנטראם הציג בפני מיליוני קוראים חבורה של דמויות בלתי נשכחות, החל בלין, אסיר נמלט אוסטרלי שמתפרנס מזיוף דרכונים בסניף של המאפְיה בבומביי. בצל ההר, ספר ההמשך שלו, לין נאלץ לפלס את דרכו בבומביי תחת שליטתו של דור חדש של דונים, הפועלים על פי חוקים חדשים.
חלפו שנתיים מאז המאורעות המתוארים בשאנטראם, ומאז איבד לין שני אנשים יקרים ללבו: קאדֶרבּאי, דמות האב בחייו, וקַרלָה, הנפש התאומה שלו אשר נישאה לאיל תקשורת הודי יפה תואר. לין חוזר ממסע הברחות לעיר שכמדומה השתנתה יותר מדי, מהר מדי. רבים מחבריו הוותיקים נעלמו, מנהיגוּת המאפְיה החדשה הולכת ומסתבכת באינטריגות מסוכנות ואלימות, וקדוש אגדי קורא תיגר על כל הדברים שלמד לין על אהבה ועל החיים. אבל לין לא יכול לעזוב את עיר האיים: קרלה, והבטחה הרת גורל, מסרבים להרפות ממנו.

הכירו את סוכן הﬠל טוביה טננבום: ישראלי לשﬠבר, בן לרב חרדי, נהג טנק צה"לי. ﬠתונאי אירופאי

הרמון הסולטאן, קונסטנטינופול 1578. חנה ויצחק לוי, ונציאנים גולים, התגברו על מכשולים בלתי נתפסים והתחילו חיים חדשים באימפריה העות´מאנית. הוא השתלב בתחום המתפתח של סחר המשי, והיא, המיילדת הטובה ביותר בבירה, סועדת מאות נשים בהרמונו התוסס והנודע לשמצה של הסולטאן מוראט השלישי. לילה אחד חנה מזומנת בפתאומיות אל הארמון המרהיב ופוגשת את לאה, בת איכרים יהודייה שנחטפה באלימות.

נעמה היא הילדה הכי פופולרית בכיתה.
היא מוקפת חברות, היא מארגנת מסיבות, והיא מנהלת את קבוצת הוואטסאפ "החברים הכי טובים".
אז אם נדמה שהכל כל כך מושלם, למה לפעמים, כשהיא בלילה לבדה, היא מרגישה רע עם עצמה?
למה היא נטפלת ליעל, ילדה שקטה שאוהבת לקרוא ספרים?
ולמה, כשמתברר לה שיעל חלתה בסרטן, משהו בתוכה נשבר?

שנים-עשר סיפורים חדים ורבי-עוצמה, רוויים ביופי ובכיסופים, המישירים מבט נוקב אל הקשרים הנרקמים בין גברים ונשים, הורים וילדים, ניגריה והמערב, על רקע חיים נטולי עוגן של גיבורים הנקרעים בין הציפיות מהם לבין חלומותיהם שלהם.

מציע התבוננות עמוקה, חדה ונבונה במערכות היחסים המורכבות בין מי שאמור להצביע על הדרך לבין מי שאמור ללכת בה.

אליס ביאלסקי, סופרת ישראלית הכותבת רוסית, יצרה יצירת-מופת קטנה, משהו בין “סטיריקון” מטורף המתרחש בימי פומפיי האחרונים של ברית המועצות

דיוקן מרתק של אישה בלתי נשכחת, הנאבקת ברגשות סותרים בין אהבתה ונאמנותה לאחותה לבין תשוקתה האובססיבית לגיסה,