"באו ממני אינם שלי" הוא ספר תובנות הלוקח את הקורא יד ביד אל מסע בתוככי החיים. שאלות שמעסיקות את כולנו זוכות לתשובות דרך שירים עדינים ומדויקים.
הנופים הנגלים הם האדם ופנימיותו, היקום והדרך, הטבע והדרו, החברה המשקפת, המלחמה, האהבה והזמן, שלא אחת גורם לנו כמעט לאבד את מתנת ההווה.
בעידן זה של חקר אישי ורצון להבין את רבדי החיים מעניק ספר זה חוויית קריאה חכמה ומעצימה, שבסופה פעימות הלב הופכות ברורות.

ספר שיריו הראשון של עופר גורדין - משורר ותיק ששיריו מתפרסמים מזה שנים בבמות ספרותיות מובילות .

מבוססת על שיחות של ברסון עם אימו בערוב ימיה, כשנחשף בפניו עולם ובו זיכרונות, ילדותיות וריאליזם סרקסטי משולבים בהוויה סוריאליסטית.

אהבה היא אושר ועצב ותקווה, אהבה היא התמודדות, כאב וחושניות. על כל אלה כותבת גלית אבגי-כהן בשירי האהבה שלה.
 
 

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ שֶׁבָּהּ מִתְוִים רָזִים מִזְדָּרְזִים לְצַד הַשְּׁבִיל

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ שֶׁבָּהּ שׁוּרַת דְּקָלִים נֶהֱדָרָה נִשְׂרְפָה כָּלִיל

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ שֶׁבָּהּ הָרֹאשׁ נִתָּק תָּמִיד לְאַט מִן הֶחָזֶה

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ לְצַד הַיְּדִיעָה, בַּבֹּקֶר הַזֶּה

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ שֶׁבַּמַּשְׁחִיר וּבַמּוֹרִיק הַמִּתְבַּהֵר

כִּי אָז נִכְסָף

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ

שֶׁבַּמַּתְמִיר מִסּוֹף לְסַף

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ הָאַחֲרוֹנָה בֵּינוֹת הַקֵּץ לַיְּקִיצָה

כְּמוֹ חַבָּלָה קָרָה בְּחֻלְצָתְךָ מִתְרוֹצְצָה

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ בְּמַעֲלֵה שִׁדְרָתִי הַמַּקְלִילָה הַמִּתְגַּבֶּרֶת

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ לְאֹרֶךְ מִטָּתִי הַיְּשׁוּבָה וּמְהַסָּה וּמְזַמְזֶמֶת

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ שֶׁבָּהּ סַכִּין מַתִּירָה אֶת הַמִּכְתָּב

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ לְגִרְסָתִי שֶׁבָּהּ עוֹזְבִים אוֹתִי עַכְשָׁו

וְהָעֲדִינוּת הַזּוֹ בְּהִתְגַּבְּרוּת הֶחֳטָרִים הָעֲדִינִים

שֶׁלְּאַחַר שְׂרֵפָה אוֹ כְּרִיתָה אוֹ הָעֲדִינוּת הַזּוֹ

הָעֲדִינָה שֶׁבָּהּ שׁוֹאֲלִים

בִּשְׁמִי לָרִאשׁוֹנָה

שירתה כמו גם כתיבתה האחרת ועבודתה הבינאישית, יונקות השראה משורשיות יהודית ומפילוסופיה מזרחית.

דשא מרוט, בדל סיגריה
עקבות באבק השביל.
מישהו עבר כאן,
פסע חסר נשימה, נושא סלים,

מחרוזת הזכרון נאספת לאט
בניואנס של צבע הקירות נעטפים