אפריל 1945, ימיה האחרונים של בירת הרייך ברלין. הספר עוקב אחר גורלה המרתק של קבוצת מרי בקרב המשטר הנאצי הגווע.

רומן שעלילתו הדרמטית והסוחפת, מתרחשת בתל אביב של ראשית שנות ה- 90 ובמרכזו, סיפור מתח תוך מבט נוקב על בני הדור השני של השואה.

הגרסה שלפניכם כוללת חמישה עמודים מכתב היד שנתגלו רק בשנת 1998, ולא היו ידועים עד אז, והיא הגרסה האחרונה, המלאה והמדויקת של יומנה של אנה פרנק.

בלפר מתאר את שמונה השנים שבהן שהה בבית היתומים של קורצ´אק- האיש המופלא שהשפיע על חייו ועל חיי מאות יתומים כמותו.

איך קרה ששרדת? - נשאלו לא פעם ניצולות שואה, בייחוד היפות שבהן, לאחר המלחמה.

השתתפותן של נשים גרמניות במערך ההשמדה הנאצי

מכתבים לאחות שלא הכרתי

מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים - ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים.

הרייך השלישי, 20 ביולי 1944. קולונל קלאוס פון שטאופנברג, קצין גרמני בכיר, טומן תיק נפץ ב´מאורת הזאבים´,

המתרגמים כותבים. הקובץ "מדליונים" – אותם תליונים עם דמות אדם שמניחים על מצבות ושנזכרים בסיפור "האישה של בית הקברות" – הוא מן היצירות הראשונות והחשובות ביותר שהעמידה הספרות הפולנית אחרי מלחמת העולם השנייה להנצחת הנספים והניצולים וכעדות למעשי הנאצים בפולין הכבושה.