צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
תקציר
הכותבת, מלכה נתנזון, שקנתה לעצמה שם, כמשוררת בעלת צליל מקורי משלה ובמקביל חרשה גם במחוזות הסיפור והביקורת הספרותית. נולדה שנה לאחר מלחמת העולם השנייה, אך היא חוספת, עדות מזעזעת על איימי השואה. בואה של מלכה לאוויר העולם במחנה פליטים בגרמניה בשנת 1946, אמור היה לשמש נס - תחיית עוף החול. המשפחה הגיעה לישראל ולבסוף השתקעה בבת-ים מול הים הכחול, אבל נשארה מקובעת בגיהינום שעברה. איש לא יכול היה לנחש, כי הילדה הכמעט צברית, משמשת מקלט להוריה, בית מאסף של זיכרונות האימה, שמעולם לא הרפו מהם, עד שהיא עצמה, דור שני לשואה, בעצם מבטאה בדפים אלה את שואת עצמה. בלא-דעת, היא הופכת לזעקה נוראה, מדברת בשם אמה ובלילות כתיבתה הופכת לגחל בוער. מי שרוצה, (וישנם רבים כאלה), להגיע לשורשי שירתה של המשוררת, חייב לקרוא את איגוד זיכרונות מדממים אלה. עדות שתתחבר עם ארון העדויות הנוקבות הנמצא ב´יד-ושם´ לעולם ועד. - עמוס אריכא תגובות קוראים
לחץ לסגירה
![]() ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
השואה: שעת חינוךעם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ´ יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה להישמע לציוויו של המשורר אברהם שלונסקי, "דבר לא לשכוח – עד דור עשירי", מבלי להשתהות לרגע ולשאול: מה כבר שכחנו ועלינו לזכור, ומהו הדבר שעל הדור הבא ללמוד כדי לא לשכוח?
ספר זה עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים ומקוריים בתחום. ביסודו קריאה אמיצה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים, ערניים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם. ספר ייחודי ופורץ דרך זה הוא פרי עבודתה של קבוצת מחקר בנושא חינוך ושואה במכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים. חזקה מברזל חלשה מזבובחסר במלאי, השגת הספר תאריך את משך הטיפול בהזמנה. רחל ויג סיפרה לשושנה ויג את קורותיה בימי השואה בעת שהייתה במחנה באושוויץ אחי, לדוגמהאני בוכה כאילו עלי להזיל את כל הדמעות המודחקות גם על אי הידיעה, על אי הרצון לדעת, של האם, האב, האח, על מה שיכלו לדעת
המלכודת הנאציתהאם היה ניתן להפציץ את אושוויץ ואת מסילות הברזל שהוליכו למחנה ההשמדה, והאם הפצצה שכזו הייתה תורמת להפסקת ההשמדה? האם הנהגת היישוב זנחה באמת את יהודי אירופה בשעת אסונם? הספר דן בסוגיות אלה ובאחרות, ומשחזר, בין היתר, את התהליך שהוביל את הצמרת הגרמנית להחלטה על "הפתרון הסופי".
טראומה בגוף ראשוןהשואה היא אירוע מרכזי ומכונן זהות בישראל ובעולם המערבי. לפיכך, נטתה הכתיבה ההיסטוריוגרפית על היהודים בתקופת השואה להתרכז בסיפור ה"יש", ועיצבה את דמות הקורבן כמי ששמר על ערכיו האנושיים והחברתיים ושקיים חיי דת, משפחה ותרבות עשירים בכל התנאים, גם בגטאות ובמחנות המוות.
כוחה של שנאה כוחה של אהבה / שרה לייהייתי בת 15 בגטו. משם נסעתי יחד עם כל משפחתי לאושוויץ. בלילה השלישי והאחרון בקרון אבא בכה ודמעות חמות זלגו על פניו.
"אבא! למה אתה בוכה?" שאלתי. "אנחנו, כל המשפחה, נושמד. רק את תחזרי הביתה, לבדך. אבל בתנאי: שתהיי ילדה טובה, לא לשקר, לא לגנוב. להיות ילדה ממושמעת, לבטוח בשם, הוא ישמור עלייך." |